פרק 2 לא מאמין

4 1 0
                                    

מייקל
תמיד הייתי הילד שכל הבנות רצו אותו שלא משנה מה כל בת הייתה רוצה אותי אבל אני לא רציתי אף אחד רציתי רק להיות עם עצמי אבא שלי תמיד אומר לי שתבוא האחד שלי אבל אני לא מאמין לו "מייקל!"
קרא לי אבא "מה " שאלתי "תנחש איפה תיהיה בקיץ" אמר "בבית? " שאלתי "לא! תנחש שוב" אמר
"אמממ לא יודע" אמרתי "טוב אני אגלה לך מוכן?"
שאל "נו" עניתי לו "תופים! בסאמר סקול בלונדון" אמר והייתי בשוק "מה! יאו זה החלום שלי לא מאמין לך" אמרתי בהתרגשות "תאמין תאמין "אמר אבא "תודה אבא תודה אתה האבא הכי טוב בעולם" אמרתי לו "דיי בן תמשיך" אמר בהתלהבות

ארגנתי מזוודה הטלפון צלצל והחבר הכי טוב שלי התקשר "הלו אלכס תקשיב אתה לא תאמין" אמרתי לו בהתלהבות " לא אחי אתה לא תאמין תקשיב תנחש לאן אני נוסע"אמר "אממ לא יודע" אמרתי לו "טוב אני אגיד לך אני נוסע לסאמר סקול בלונדון " אמר והייתי בשוק "דיי אחי באמת? אתה עובד עליי? " שאלתי "אחי אני אומר לך שכן " אמר "דיי גם אני "
אמרתי "מה! באמת? אני לא מאמין לך" אמר לי "אני אומר לך באמת " עניתי לו "ואני גם עכשיו מארגן תמזוודה " אמרתי לו בזמן שקיפלתי תבגדים "טוב אני חייב לנתק יאלה ביי אחי" אמרתי לו "רגע אחי אני בא אלייך סבבה? " שאל אותי "סבבה" עניתי

הדלת בחדר שלי נפתחה וראיתי את החבר הכי טוב שלי נראה שיער מתולתל בצבע חום עיניים ירוקות גבוהה ושרירן בא עם חולצה כחולה ומכנס טרנינג אפור "מה קורה אחי? " שאל אותי "הכל טוב מה איתך" שאלתי "בסדר אני ממש מתרגש " אמר לי "כן גם אני" עניתי לו "רוצה לשחק פלייסטיישן? " "יאלה בוא" ענה לי

עבר שבוע והיום הטיסה אני וחבר הכי טוב שלי הלכנו למטוס וראינו את כל התלמידים אצל סאמר סקול "אמאלה סליחה על האיחור האוטובוס לא הגיע" אמרה קול מאחוריי והסתובבתי לראות מי זאת היא הייתה ממש וואו יש לה עיניים חום דבש שיער חום שטיני חלק והייתה ממש יפה שמה סריג לבן ומכנס גינס שחור שראיתי אותה לא הפסקתי להסתכל אליה "זה בסדר איך קוראים לך? " אחד מהמורות מסאמר סקול שאלה "קוראים לי ירין " אמרה

נכנסנו למטוס " אני מבקש מכולם לא לעשות בעיות בטיסה טיסה נעימה" אמר הטייס
וטסנו

מקווה שתהנו

הקיץ של יריןWhere stories live. Discover now