Pappy

part.3+ Character recognition

⚠️טריגר- היזכורים של מחלות נפש והתאבדות⚠️
~~~~~~~
נ.ב: ליאו

אני באמת לא מבין למה פאפא כל הזמן רוצה שאני היה במסיבות שלו.
תמיד נורא משעמם פה ואני חייב לדבר עם אנשים זרים כדי "לא להביך את פא" , אחים שלי הגדולים בדרך כלל אמורים לעשות את התפקיד הזה של לדבר עם אורחים ואני בדרך כלל הולך לשבת במטבח, לאכול עוגיות שוקולד בשקט בלי שימו לב, כי פאפא תמיד אומר שזה משמין ואני חייב להיות יפה ורזה.
כי ככה "אני מושך צומת לב".

אחים שלי ליאם ומאט תמיד צחקו עליי כי הייתי "הבובה " של מאמא , מאמא תמיד רצתה בת ואני הייתי צריך להיות "הבובה שלה" , עד גיל חמש היא הייתה מלבישה אותי בבגדים של בנות עושה לי צמות.
ולכן אני עד היום נקרא גור כלבים/ פאפי של אמא.

אמי התאבדה לפני כמה שנים כי היא סבלה ממחלת נפש שנקראת סכיזופרניה וירתה לעצמה בראש מול אחי הבכור ליאם כשיהיה בן 9.
מאז הוא סובל מחרדת נטישה קשה ולא מפסיק לגונן עליי ועל אחי השני מאט.
(ה.כ: סכיזופרניה זו מחלת נפש שגורמת להזיות)

אז זו משפחת גריפין:

לאבי קוראים מייקל .
לאימי קראו סנדרה.
לאחי הבחור קוראים ליאם.
ולאחי האמצעי קוראים מאט
ואז יש אותי! ליאו! האח הכי קטן .

תמיד כל מיני אנשים שאלו אותנו למה מאמא כבר לא פה ולכל אחד מאחי הייתה תשובה קבועה ושונה.
ליאם היה אומר: "כי היא כלבה אנוכית שחושבת רק על עצמה ונטשה את משפחתה"
את מאט שמעתי פעם אומר "מא סבלה מבעיות נפשיות קשות והיא רק עזרה לעצמה להתגבר, גם אם היא הלכה."
ואני? אני לא באמת יודע , אמרו לי שהיא עברה דירה מעבר לענן.
אני עצוב שהיא לא לקחה אותנו איתה אבל זה אולי לטובתנו.

"ליאו!! איפה אתה ?? " שמעתי את אחי צועק ומשחרר אותי ממחשבות על מאמא
"ליאם? הכל בסדר?" אמרתי סוגר את הריצרץ של המכנס כאשר סיימתי להתפנות.
"פא מחפש אותך. למה לא אמרת לו שאתה הולך לשירותים?" אמר בזמן שהלכנו יחדיו במסדרון
"לא יודע. רק הלכתי לעשות פיפי, לא חשבתי שזה משהו חשוב לדעת" אמרתי בתמימות
"ליאו. תקשיב, אתה כרגע מרכז העניינים של פאפא." הוא אמר ברצינות ושם את ידיו על כתפיי ועצר אותי מלהמשיך ללכת
"אתה חייב להתנהג בהתאם כי הוא לא מת על זה שתסתובב פה בין אנשים. יש פה אנשים מסוכנים מאוד , אני יודע שאולי אתה לא רואה אותם כמסוכנים" הוא עצר לנשום
"כי הם בסך הכל בני אדם " אמרנו יחדיו
"לא אז ליאו, הם לא. יש פה אנשים מסוכנים ממש שיכולים להרוג אותך בטעות כי הם יחשבו שאתה משרת מסכן. אתה מבין אותי!?" הוא אמר בצעקה בסוף
"היי הכל בסדר?" קול זר שאל , לאדם המסתורי יש קול עמוק ומפחיד.
סובבתי את ראשי בזהירות להסתכל על אותו אדם מסתורי.
"כן הכל בסדר חחחח, נכון ליאו? " אמר אחי ונתן לי מכה קטנה בגב כדי שאדבר
"כן הכל בסדר, רק דיברנו בינינו. " אמרתי וחייכתי בסוף המשפט.
הוא נראה ממש מפחיד אבל גם חמוד בצורה מסויימת.
"אנחנו נלך עכשיו. להתראות מר כריס" אמר ליאם ומשך אותי מידיי רחוק מאותו אדם.
הוא ממש חתיך. יש לו שיער שחור ועיניים אדומות כמו דם, הוא מחוטב ברמות, מפחיד ברמות אבל חתיך .
נראה ממש כיף לישון מחובק לשרירים חזה שלו.
"ליאו!" ליאם צעק עליי כשהסתלתי לאחור על אותו בחור נאה ממקודם מדבר עם כמה אנשים.
"כן.." מלמלתי
"היי ליאו ! תסתכל אליי. אתה לא מקשיב לי!" צעק שוב
"אה? סליחה לא הקשבתי"
"ברור שלא הקשבת, יופי"
"מה אמרת קודם?" שאלתי
"אמרתי שאתה לא יכול להתקרב אל כריס!"
"כריס? זה השם של הבחור ממקודם?" שאלתי עם מבט חולמני
"היי אתה ממש לא מקשיב לי! אמרתי אסור לך להתקרב אליו אז תשנה פרצוף ומהר" הוא אמר
"למה לא? הוא נראה ממש נחמד וגם הוא אכפתי ושלא נדבר על כמה שהוא יפה" אמרתי מהופנט
"אתה לא יכול לחשוב ככה. נחמד הוא לא ושלא נדבר בכלל על אכפתיות. הבן אדם הזה רצח יותר אנשים ממה שאתה מכיר. הוא הבוס של המאפיה שפאפא לא סובל"
"פא לא סבל את הבוס הקודם לא את כל המאפיה לא?" אמרתי בתמימות מקווה שכן הם אוהבים את אותו הבחור
"לא. המשפחה שלנו מסוכסכת עם המאפיה וזה אומר שגם עם הבוס נוכחי שלה."
"והוא הנוכחי?" שאלתי
"כן זה הוא. אני שמח לדעת שאתה יודע מי הוא."
"תתרחק" ליאם אמר ובהה בי במבט רצחני עם עייניו החומות.
גילגלתח עיינים
"עכשיו בוא , פא דואג"
~~~~~~~
הסוף.

אגב המשפט שאמרתי על אמא שלו "אמרו לי שהיא עברה דירה מעבר לענן. " זה חלק מהשיר -'אצלנו בגן' של שי-לי עטרי השיר נכתב במהלך מבצע צוק איתן.

תגיבו ותנו כוכב לא להיות קמצנים 🌈💓