Part. 15

126 21 8
                                    

נ.ב: ליאו
'מעניין איפה כריס.. לא ראיתי אותו מאז שהשומר הזה נכנס לפה והתחיל לדבר בשפה זרה.' חשבתי לעצמי בזמן שאכלתי אוכל שהעוזרת הכינה בשבילי
"אדוני, הכל בסדר? האוכל טעים לך? הפרצוף שלך נראה קצת מודאג" שאלה העוזרת מודאגת
"כן הכל מעולה, חשבתי פשוט לעצמי כמה דברים. "אמרתי וחייכתי

בזמן שדיברתי עם העוזרת הדלת נפתחה ואז נשמע קול מוכר...
"אני בבית." הקול המוכר אמר.
כריס...
הסתובבתי לקראתו בהתלהבות ורצתי אליו בחיבוק דוב
"כריסס , איפה היית? התגעגעתי אליך, הכל בסדר? אתה נראה לא הכי טוב." אמרתי בסקרנות חוקר את תיוי פניו
"הכל בסדר, תמשיך לאכול אני עוד חמש דקות חוזר... אני צריך לסדר משהו ושאני אחזור אספר לך הכל " הוא אמר עם חיוך מאולץ. מעניין מה קרה

"אדוני.. האוכל שלך מתקרר" אמרה העוזרת וצחקה
"אה כן שכחתי ממנו לרגע " אמרתי מובך וגירדתי את ראשי
"תרצה משהו לשתות?" שאלה
"לא הכל בסדר תודה, אסיים את האוכל שלי ואלך לכריס" התקדמתי לעבר השולחן בחזרה
"אדוני-"
"תקראי לי בבקשה ליאו, אין צורך ברישמיות " אמרתי וחייכתי כאשר קטעתי אותה
"אה.. אוקיי אין בעיה אדו-.. ליאו" תיקנה את עצמה
"אני חייבת לשאול, איך הגעת לפה? ואיך אדון כריס עדין כל כך לידך? בדרך כלל הוא ישר צועק ומתעצבן" לחשה את החלק האחרון.

"מה באמת? הוא לא נראה טיפוס עצבני ומאיים בכלל... הוא אפילו עזר לי לצאת מהאחוזה , הוא אדם שלא יפגע בזבוב" אמרתי מופתע
"בקשר לזה-" צעדים קטעו את העוזרת

"גרייס. מה אמרתי לך? " כריס אמר בקול קריר
"אני מצטערת אדוני לא יקרה שוב. " אמרה בקול מפוחד והתחילה לנקות את המטבח
"כריססססס " אמרתי וקמתי לכיונו בידיים פתוחות לחיבוק.
"היי נסיך , התגעגעתי אליך" אמר והרים אותי על האי של המטבח איפה שקודם אכלתי.
"גרייס תוכלי בבקשה ללכת לסדר את הדברים של ליאו בחדר שלי? " אמר כריס וקבר את ראשו בצווארו ... פאק זה מדגדג אבל נעים ברמות
"כן אדוני " אמרה העוזרת, הסתכלה אליי ואמרה לי ללא קול בהצלחה והלכה לקומה השנייה.
אה? מה זאת אומרת? למה אני צריך הצלחה?
"חשבתי שאנחנו צריכים קצת פרטיות .. ובכל מקרה אתה עובר לחדר שלי בייב.." כריס לחש לי באוזן ונישק את צווארי
"א~הה.. פרטיות? אממ זה מדגדג הנשיקות" גנחתי בשקט...
"אתה יודע בידיוק למה פרטיות נסיך "כריס אמר וליקק את צווארי, פאק מתחיל לכאוב לי במפשעה.. זה בחיים לא קרה לי , זה כואב אבל גם אני כל כך אוהב את זה .
"נראה שאתה אוהב את זה , אה?" הוא אמר והרים אותי לספה
"כריס.." אמרתי בקול בלתי מסופק ושמתי את ידי על צווארו במטרה לקרב אותו אליי
"קדימה בייבי תגיד לי מה אתה רוצה. " הוא אמר בחיוך שטני ונתן לי נשיקה קטנה על שפתיי
"אני מתבייש אבל..." אמרתי מסמיק וניסיתי לדחוף אותו ממני
"אין לך מה להתבייש ואתה צריך להתחיל לקרוא לי בשם אחר , כריס זה רישמי מידי" הוא אמר להתקרב עם גופו אליי ונישק את שפתיי בעדינות..

"אדוני סיימתי-"
"פאק!!!!! גרייס למה עכשיו!! " כריס קטע את העוזרת כאשר היא ירדה וקם ממני .
נבהלתי מהצעקה ואני בטוח שגם היא מאוד
"אני מצטערת.. אני הולכת הביתה עכשיו " אמרה בפחד ורצה לדלת יציאה. עוד שניה היא בוכה אני כל כך מרחם אליה
"עכשיו אפשר להמשיך." אמר והתקרב שוב אליי.
אין פאקינג שום מצב!!! אני לא הולך לשתוק לו.

"כריס! מה זה היה היא לא עשתה כלום!" צעקתי ודחפתי אותו ממני.
"אין מצב שאתה מתקרב אליי אחרי מה שעשית! פעם הבאה שהיא פה אתה הולך לבקש ממנה סליחה ואז אולי אני אסלח לך גם. " אמרתי העצבים , קמתי מהספה ועליתי במדרגות.
"ועד שזה לא קורה אתה לא פאקינג מתקרב אליי שמעת? עם כל הכבוד שיש לי אליך אני לא אסבול דיבור כזה לאנשים." אמרתי בוהר מעצבים והלכתי לחדר.
שישתה כוס מים קרים וירגע.
אני חייב להירגע גם , אני מרגיש שאולי הגזמתי בתגובה שלי אבל חוסר כבוד כלפי אנשים אחרים זה משהו שהוא קו אדום בשבילי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



אני ממש מצטערת על הדיילי של הפרק, הייתי עסוקה ממש ובקושי זמן לנשום .. מקווה שנהנתם מהפרק. הבא יהיה אפילו יותר טוב לדעתי

בשביל פרק הבא :

תגובות 💬 : 10
כוכבים 🌟: 12

לילה טוב אהובים שליייי

Pappy Where stories live. Discover now