23 על המגרש-האחים ריס

פרק 15

מקסון

"אן"
"כן נינה?"
"התנור"

אנדרה רצה אל המטבח וריח שוקולדי מילא את האוויר, נינה וג׳סיקה היו בעיצומו של קרב מבטים כשאנדרה חזרה אל הסלון

״ג׳ס״ אנדרה הניחה את ידה על כתפה של ג׳סיקה ״זה הרבה לעכל״

הסתכלתי על ג׳ייסון שאותה הבעת שעשוע כמו שלי הופיע על פניו והחזרנו את מבטינו אל שלושת הבנות

אנדרה הובילה את כולנו אל המטבח ושולחן לבן עגול נחשף בפנינו, על השולחן הופיעה קרעה לבנה ועמוקה מלאה בפסטה עם רוטב שמנת

קנקן מים וצלחת ירקות הוצבו משני צידיה של הקערה וארבע צלחות הונחו מסביב לשולחן

אנדרה ביציאה מהארון עוד שתי צלחות וסכו״ם, היא הניעה אותם מול שני הכיסאות הריקים וכולנו התיישבנו

״אז״ קמרון הסתכל עליי ועל ג׳ייסון -שישב לידי- בבקשת עזרה ״אממ יום נחמד היום היה קריר ונעים כזה וג-״

״איך? מתי? למה? כמה? מה? את והוא? אנ- אבל איך? מה? נינה תעני כבר״ ג׳סיקה קטנה את ג׳ייסון לאחר שיצאה מההלם שלה

״ג׳ס-״
״לא לא לא״ ג׳סיקה קטעה אותה ״אל תגידי ג׳ס תתחילי לספר״

בלחיים סמוקות וחיוך קטן נינה סיפרה את כל הסיפור, את איך שבכל התחיל את הפגישות שלהם את הסיבה לכך שיש לך חולצה של צ׳לסי עם המספר שלוש עשרה על הגב -עבודה של ג׳ייסון-

כשסיימה לספר אנדרה וג׳סיקה הסתכלו אחת על השנייה בעיניי כלבלב ואז חזרו להביט בנינה

״תרגעו בולדוזריות״
״אני בולדוזרית? אני לא אנדרה״ ג׳סיקה ביטלה את דבריה של נינה והחלה למזוג לעצמה פסטה

״טוב נו אני קצת בולדוזרית אבל זה לא אומר שאין לי עיניים ואני לא רואה את איך שהוא מסתכל עלייך״

כל המבטים עברו בשניה אל קמרון שהסתכל על נינה בעיניים אוהבות ״מה?״
״רואה״ אמרה אנדרה ״אני אפילו לא רבע בולדוזרית לעומתו״

״כן אח שלנו הגדול נפל חזק״
״בעיטה בין הרגליים לשער ניצחון״ ג׳ייסון אמר בשעשוע

״יותר כמו להדוף את הבעיטה בין הרגליים ולהרוס את שער הניצחון״ אמרתי וג׳ייסון הנהן

״טוב אתה שוער אם תשאל אותי מסירה בין שני בלמים לשער מחצי מגרש״ אנדרה הפתיעה את שלושתנו

״מה? כדורגלית פשוט מאוד״

״אני אתנהג כאילו אני יודע מה זה בולדוזרית״ ג׳ייסון -שניסה לרסן את ההלם שעטף אותו- היה הראשון מבינינו לפתוח את פיו שעה שמזג לעצמו מהפסטה

״בולדוזר הוא אדם שמגן על חבריו לפעמים קצת יותר מידיי״ נינה מזגה גם היא לצלחת שלה פסטה