Il suo diamante- היהלום שלו

פרק 4

נ.מ אלכס

אחרי שהרגעתי את אמיליה התחלנו לסדר הכל. עדיין לא קראנו לאבא שלי כי אנחנו מתקדמים מהר גם ככה. אנחנו עובדים כבר שלוש שעות מה שמרגיש כמו רגע של נצח. רוב הדברים כבר ארוזים חוץ מהמיטה שאיתה אנחנו לא יודעים מה לעשות. ''רוצה רגע לעבור על השירותים ועל החדר ארונות?'' אני שואל אותה אחרי שסיימתי לארוז שידה קטנה.

היא הסתכלה עליי במבט מופתע. ''יש לי שירותים וחדר ארונות?'' הצבעתי לכייון שתי הדלתות שהיו רחוקות מכניסת החדר, ''לא ראית אותם לפני זה?'' שאלתי בשעשוע. הרמתי גבה. ''ברור שראיתי את זה'' היא אומרת בזעף בזמן שהיא מגלגלת עיניים. ''היי סתם שאלה, איך אבא שלך לא ראה את מרי יוצאת מהבית?''

''יש יציאה אחורית.'' היא לא הייתה נראת מופתעת. ''הבנתי,'' היא המהמה. ''מתי הספקת להביא אותה לפה?'' היא אוהבת לדבר. ''את יכולה להפסיק לדבר?'' שאלתי בעצבים, לא היה לי כוח. היא הרימה את ידיה כחפה מפשע. ''רק מנסה שיהיה פה פחות משעמם.'' היא אומרת בראש מורם בזמן שהיא מרימה איזה ארגז.

לאחר שהיא שמה את הארגז בחוץ הוא לוקחת את הטלפון שלה, לאחר רגע הבנתי שהיא שמה את השיר gimme more. ממשיכה לסדר תוך כדי שהיא מתחילה לרקוד. הזקפה שלי עלתה מיד. לעזאזל זה דוחה. היא אחותי החורגת. אבל איך שהיא מזיזה את התחת שלה.. פאק.

היא עברה לשירותים. עברתי רגע על החדר ארונות, הוא היה ריק. "איימי" קראתי לה. ''כמה פעמים אמרתי לך לא לקרוא לי איימי!?" היא שאלה בעצבים שיצאה מהשירותים עם ארגז. "אחת. מה יש בארגז שלא התאים לשירותים שלך?" גיחכתי. ''מגבות של נסיכות.'' היא מלמלה בכעס. ''אבל למה קראת לי?'' היא שאלה והסתכלה עליי. נתתי לה מבט לחדר ארונות.

שהיה שונה לגמרי מהחדר שינה. הארונות היו בצבע שחור מעורבב עם עץ. הפרקט היה בצבע עץ כהה והתקרה בצבע שחור. היה סוג של בר באמצע עם מלא מגירות. מנורות נפלו מהתקרה והיה שולחן בצד שנראה כמו שולחן איפור. ''ואוו. נראה שאמא שלי בעצמה שכחה מהחדר הזה.'' היא צחקה לעצמה ''טוב את החדר הזה נשאיר ככה. ונראלי שסיימנו. חוץ מהמיטה שאין לי מושג מה נעשה איתה.'' ''ההובלה תיקח אותה. אני הולך לישון'' הנהנתי עלייה והלכתי לכיוון דלת החדר, אני מסתכל בשעון שלי. 00:16 אנחנו עבדו על זה  שלוש וחצי שעות.

  ''אממ.. אלכס?" הרמתי את ראשי עלייה בדיוק שיצאתי מהחדר. ''איפה אני אמורה לישון?'' שאלה הגיונית לנוכח המצב. ''יש חדר אורחים בסוף המסדרון בצד שמאל.'' ''תודה.'' חייכה אליי הלכתי לחדר שלי שהיה מולה מצד ימין. נכנס, ונופל על המיטה מנסה להירדם.

אמיליה.

הילדה הזאת משגעת אותי. אני בקושי מכיר אותה. ולעזאזל לפי מה שהבנתי היא חגגה שבע עשרה לפני פחות מחודש. זה לא שיש לי רגשות כלפיה. או רגע יש לי, שנאה. היא בלתי נסבלת. אבל היא מושכת בטירוף. אלוהים אם הייתי יכול הייתי מזיין אותה בשנייה הראשונה שראיתי אותה.