את רק שלי.

פרק 7 - מסוממת

נקודת מבט:מאסימו

אני צופה בעדן רוקדת עם חברות שלה,
היא נראת כל כך יפה שהיא רוקדת כאילו רק היא שם,
אני לא יכול להמשיך לעקוב אחריה,
אני לא יכול להמשיך ככה היא מסיחה את דעתי מהמאפיה, אני לא צריך להיות פה עכשיו.
אבל אני לא מסוכל להפסיק כי היא כמו סם שאני חייב כדי לשרוד.
אני שומע צלצול של טלפון ומוציא את הטלפון שלי מהכיס,
קאי מתקשר אליי אני לא ישמע אותו עם הרעש אז אני יוצא לבחוץ כדי לענות לו.

מאסימו: זה דחוף? אני באמצע משהו.

קאי: כן זה דחוף הרוסים פוצצו לו עוד מחסן, אנחנו חייבים לעשות משהו.

מאסימו: אין לי כוח אליהם נשבע לך הם קוץ בתחת אני אגיע לבית עוד מעט ונתכנן מה לעשות.

קאי: אוקיי נדבר כבר בבית ביי.

ניתקתי את השיחה ואני חוזר לרחבה של הריקוד
ומחפש את עדן,
אני מוצא את חברות שלה אבל לא אותה זה מוזר.
אני הולכת לבר ולא מוצא אותה גם שם.
אני מסתכל מסביב ורואה מישהו סוחב מישהי
על הידיים, אני מתקדם לראות מי זאת ועוצר בהפתעה.
זאת עדן בידיים של איזה מישהו.
הוא עולה לקומה השנייה וכיוון החדרים,
אני מתקרב יותר ומזהה אותו, זה הברמן שהיה למטה.
עדן נראת חלשה וממש שיכורה הוא בטח שם לה משהו במשקה.
הוא נכנס לאיזה חדר ואני מתקדם לחדר מהר לפני שהיה מאוחר מדי.
אי אפשר לזוז יש פה כל כך הרבה אנשים ואני מזיז את כולם כדי ללכת לחדר.
כשאני מגיע לחדר אני פותח את הדלת בכוח שהיא כמעט יוצאת מהמקום.
אני רואה את עדן ערומה ואותו מעליה גם עירום.
הוא עוד שנייה נכנס עליה אבל עצר כי נכנסתי לחדר,
תפסתי לו בחולצה וזרקתי אותו על הרצפה בתנופה והתחלתי לתת לי אגרופים לפנים,
איזה בן זונה עם לא הייתי מגיע בזמן הוא היה אונס אותה. הוא. מת.
כשאני מסיים להכות אותו אני קם ומסתכל עליו מלמטה.
אני מוציא את האקדח שלי ויורה לו בכתף ואחרי זה בכתף השנייה.
אני דורך לו על הכתף על איפה שיריתי בו והוא צורח מכאבים.
בלי לחשוב אני מרוקן את כל הכדורים שבאקדח.
אני הולך לעדן ועוזר לה לקום,
"הוא עשה לך משהו? עדן? תעני לי הוא עשה לך משהו?"
אבל היא לא מגיבה היא רק מסתכלת עליי הוא בטח נתן לה איזה סם.
אני מלביש אותה בשמלה שלה וסוחב אותה לאוטו.
אני לוקח את הטלפון שלה ורושם לחברות שלה שהיא הלכה לבית ושלא ידאגו לה.
אני מושיב אותה בכיסא וחוגר אותה,
אני מתחיל לנסוע לבית שלי אני יגיד לרופא הפרטי שלי לבדוק אותה ואחזה סם הוא נתן לה.
אני מסתכל עליה היא עוד שנייה נרדמת,
"עדן" אני קורא לה שתסתכל עליי,
אני פשוט אניח לה ואני ממשיך לנסוע.
באמצע הנסיעה היא באה להקיא וישר עצרתי את האוטו,
הוצאתי אותה מהאוטו לפני שתקיא לי באוטו,
היא התחילה להקיא ואני תפכתי לה על הגב.
שהיא סיימה נתתי לה מים, "תודה" היא אמרה בקול צרוד, אני לפחות שמח שהיא מדברת עכשיו ושהוציאה חלק מהסם.
"הכל בסדר כשתרצי נכנס לאוטו אין לך עוד?"
שאלתי "אני לא חוש.." ולפני שהיא סיימה אל המשפט היא הקיאה שוב.
תפסתי לה את השיער וחיכיתי שתסיים להקיא,
כשסיימה נכנסנו לאוטו ואמרתי לה "תנסי לנוח עד שנגיע אני יגיד לך שנגיע" אני רואה שהיא רוצה להגיד משהו אבל היא עייפה מידי.

אחרי עשר דקות הגענו ושמתי לב שהיא ישנה יצאתי מהאוטו והלכתי למושב שלה,
הרמתי אותה בעדינות והלכתי לכיוון החדר שלי.
שמתי אותה על המיטה והסתכלתי עליה.
היא כל כך יפה בשמלה הזאת, היא גורמת לי לרצות להרוג כל מי שמסתכל עליה בשמלה הזאת שהוא לא אני.
היא לא יכולה לישון בשמלה הזאת לא יהיה לה נוח, אני הולך לארון שלי ומוציא חולצה גדולה שלי נראה לי שזה יהיה קצת גדול עליה,
אין לי אף מכנס שיתאים לה אז אני מוציא בוקסר
שקטן עליי.
אני הולך אליה ומתחיל להוריד לה את הבגדים,
הזין שלי מתחיל להתקשות, לא, זה לא הזמן.
אני שם לה את החולצה ואת הבוקסר.
אני מחליף גם בגדים ונכנס איתה למיטה ומסתכל עליה.
לפני שאני שם לב אני נרדם איתה במיטה.
באמצע הלילה אני מרגיש אותה נצמדת אלי,
היא עושה את זה מתוך שינה אני חושב וחוזר לישון.

זה היה הפרק השביעי קצת קצר אבל לא נורא אשמח שתגידו לי מה אתם חושבים עליו❤.