סצנה 12- לבן באדום

51 6 9
                                    


הבד הלבן השתפל ברכות על גופה של בובת הראווה. היא הביטה בה בעיניים בורקות, חשה אושר ממלא את חזה. זה הרגע. הרגע בו תלבש את שמלת כלולותיה. אצבעה ליטפה קלות את הבד הצחור, סובבת בעדינות על הפנינים הרקומות בחזית.

רגע אחד... מה זה? למה יש על השמלה שלה פנינים...אדומות?

עינייה נפערו באימה. לא, לא, אלו לא הפנינים...הצבע האדום הזה הוא...ה...

הדם שלה.

אוזנייה הזדקפו לשמע שיעול חד שפרץ מגרונה, מטיל על השמלה זרם אדום וחם. חולשה איומה אחזה בה בשעה שקרסה אל הרצפה בחוסר שליטה. 

מה זה? מה קורה לה? 

היא ניסתה לזעוק לעזרה, אך שפתייה לא השמיעו קול. ידיה תרו את סביבתן בניסיון נואש, אבל כל שהצליחה לחוש הייתה אפלה קפואה ומשתקת שהשתלטה עלייה.

"שלום לך..." היא שמעה קול לוחש שהעביר בה צמרמורת. "באתי לתת את ברכתי לאירוע המרגש." 

היא לא הייתה צריכה להסתובב כדי לראות מי עומד מאחוריה. הקול הזה שייך רק לאדם אחד. היא חשה איך ליבה נשמט לרצפה והתנפץ לרסיסים. ואיך לא ישבר? 

אחרי הכל היה זה... 

***

וואו, סצנה מעט טראגית, אבל היי- סומכת עלייכם שתדעו להוציא את הגיבורה מהמצב אליו נקלעה❤️ או שמא תצדדו בנבל? 😈

אני מניחה שנקרא את הקטעים שלכם ונגלה🤞

ועד הפעם הבאה,

YZ😉

3/3/24

הכירו את הגיבור שלכםWhere stories live. Discover now