My safe place

זיוף...

הכל אצלי נראה אפור, לבן ואולי אפילו ממש טיפה עם גוונים של אדום...לא זה לא ורדים, זה יותר כמו דם..
כל החיוכים סביבי נראים שונים, לא שמחים, לא כועסים...צבועים, רגע, אם להם מותר, אולי גם לי?
לחייך חיוך אבל לא אמיתי
להגיד שאני בסדר אבל בעצם הכל ריק
לגיד שאבוא אבל בעצם באלי לקבור את ראשי במיטה כי אני מרגישה רע
להגיד שאני אוהבת את עצמי אבל להרגיש פגומה
להמציא תרוצים כדי לא להראות את החרדה, את הבכי, הסערה, כי נמאס לי להיות הילדה הבוכה...
ובסוף שיחשבו שאני הצבועה, זאת שיוצאת על כולם...אולי אני באמת יוצאת על כולם..כדי לשחרר את החרדה שמתחבאת עמוק בפנים....
להסתיר את העבודה שאני מענישה את עצמי, לא מאכילה את עצמי...וקוברת עצמי עמוק למטה..כדי לא לפגוע באף אחד, או אולי, כדי שלא יפגעו בי..?
להסתיר את העובדה שאני צוחקת ואומרת שבאלי למות עם חיוך על הפנים, כשבעצם עמוק עמוק בפנים זה באמת מחשבה שאני חושבת עליה ואולי גם רוצה, את העובדה שזאת שכולם חושבים שאני מבואס בגלל ציון אבל זה בעצם לא קשור בכלל...