אנשים פליז תגידו לי אם זה סבבה, אני יודעת שזה רק הפרק הראשון אבל עדיין!
- נ.מ פליקס -
הגעתי לבית ספר, כמו כל יום.
התיישבתי במקומי כשהמורה נכנסה עם ילד שאף פעם לא ראיתי לפני זה. הוא היה יפה תואר, אני לא אשקר. גבוה, שיער שחור ארוך, שפתיים אדמדמות ועסיסיות, פנים יפות, מה לא היה לא??
הוא נראה כמו מלאך.
נקווה שגם האישיות שלו ככה.
המורה התחילה לדבר ולהציג את הילד החדש,
"כולם להיות בשקט בבקשה. אני שמחה להגיד
שיש לנו תלמיד חדש! זה הוואנג היונג'ין.
היונג'ין אתה מוזמן להציג את עצמך."
הילד הוואנג התחיל לדבר- "שלום, השם הוא
היונג'ין, בן 17 כמו כולם פה אני די בטוח.
שחקן כדורסל מקצועי לשעבר. דיגמנתי כמה פעמים, לא יותר מידי. עברתי לבית ספר הזה
כי הבית ספר שהייתי בו היה נוראי, נקווה
שפה יהיה יותר טוב." הוא סיים לדבר והמורה
המשיכה, "אוקיי אני מצפה מכולכם להתנהג
יפה ולא לעשות לו בעיות!
היונג'ין אתה יכול לשבת מצידו של פליקס,
פליקס תרים את היד."
אני לא בטוח מה אני חושב על כל המצב הזה,
מה שאני כן יודע זה שאני אהרוג את ג'יסונג
על זה שהוא לא בא היום, משתי סיבות.
הראשונה- הושיבו את ילד הוואנג לידי.
השנייה- אני חושב שאני צריך את היומן קראשים שלי עכשיו ואני לא אוהב את זה.
השיעור נגמר, והיינו צריכים ללכת לכיתת ביולוגיה בשביל השיעור הבא שלנו.
כולם קמו כדי ללכת וכשבאתי ללכת גם אני
הילד הוואנג תפס את היד שלי, "היי את יכול
להראות לי איפה זה? אני חדש בכל זאת..."
הוא שאל ונראה יחסית מובך, לא הייתי בטוח
איך לפרש את זה אז פשוט הנהנתי וסימנתי
לו לבוא אחריי.
אחרי שהתיישבנו הוא פנה אליי ואמר, "תודה
שהראת לי איפה זה." הרגשתי את הלחיים שלי מאדימות, חייכתי אליו ופניתי להסתכל על המורה שדיברה.
- נ.מ היונג'ין
הפליקס הזה כזה חמוד, כשראיתי אותו מסמיק עכשיו הלב שלי עשה סלטה אחורית
ואני לא פאקינג מבין את זה.
למה הוא מושך אותי כל כך??
אבל... איך לא?, יש לו את החיוך הכי מתוק
בעולם, והנמשים שלו יפים כל כך, הוא נראה
כמו ילד קטן... על כך פאקינג חמוד!
אח... אני לא יודע איך אני מרגיש לגבי זה,
אני אצטרך לדבר איתו קצת יותר כדי לדעת.
- נ.מ פליקס -
היה צלצול להפסקה והשיעור נגמר.
היונג'ין תפס את ידי שוב והסתובבתי להביט
בו, "היי, אה... רק רציתי לשאול אם אתה
א-אה רוצה אולי לעשות איתי סיבוב בבית ספר וכזה לדבר קצת...?" הסתכלתי עליו
במבט מבולבל, הילד הוואנג, החתיך והגבוה,
שמשדר כל כך הרבה ביטחון עצמי, מגמגם
מולי??! לי פליקס הקטן??
זה בהחלט לא משהו שרואים כל יום.
התנתקתי ממחשבותיי והנהנתי להסכמה.
"נהדר! תודה." הוא המשיך והתקדמנו ביחד
אל הכיתה כדי להניח את הציוד מהשיעור.
- נ.מ היונג'ין -
הוא הסכים!
זה היה הקלה, אני לא יודע מה קרה לי פתאום,
אף פעם לא גמגמתי ככה. זה היה מוזר נורא...
בכל מקרה, אחרי שחזרנו את הציוד לכיתה
יצאתי עם פליקס מהכיתה והתחלנו לדבר.
"אז היונג'ין, אמרת שדיגמנת כמה פעמים
נכון?" פליקס פתח בנושא שיחה.
"כן, האמת שכן. פנו אליי באינסטגרם לדגמן
כמה פעמים אבל זה הכל באמת"
"למי דיגמנת?" הוא נשמע מעוניין בנושא,
"אה... דיגמנתי לורסאצ'ה כמה פעמים ולטומי
הילפגר ועוד כמה עסקים קטנים. זהו אני חושב."
"אתה דיגמנת לורסאצ'ה???" הוא שאל בהתפעלות מוחלטת- "מה?? היונג'ין זה ענק!"
"כן אני מניח, לא יודע..."
"וואו, איזה מגניב זה.."
"כן... אז פליקס, את עובד?" העברתי נושא.
"אה, כן. בבית קפה ליד הבית שלי."
"או, זה נחמד. איך קוראים לו?
אולי אני אקפוץ לשם מתישהו לשתות קפה."
"קוראים לו 'הקפה של סי הון', סי הון הוא הבעלים."
"ממ, אני אבוא מתישהו."
פליקס חייך אליי והמשכנו ללכת כשדיברנו על כל מיני נושאים קטנים.
להקשיב לו מדבר זה כל כך נחמד, הוא
נראה כל כך עדין ומתוק... אני יכול להקשיב
לו ככה מדבר לנצח.
זה פרק ראשון אז אתם לא יכולים לשפוט
עדיין!
YOU ARE READING
My crush diary *בהקפאה*
Romanceזה היומן קראשים שלי, כל פעם שיש לי קראש אני כותב שם, היחיד שיודע על היומן זה החבר הכי טוב שלי, האן ג'יסונג. טוב, הוא היה היחיד, עד שהוא גילה על זה... ⚠️⚠️⚠️ #תכנים מיניים #שפה בוטה #אהבת בנים @כל הזכויות שמורות התחיל - 3...
