האני

9 0 0
                                    

תומאס : הסתכלתי לעבר הנהר "היי " אמרה תיה "איך אתה ?" שאלה , הנהנתי , היא התיישבה לידי "אני מבולבל , אני לא מצליח להבין משהו " אמרתי לה , היא הסתכלה אליי "מה תומאס , מה אתה לא מבין ?" , נאנחתי "משהו בסיפור שלי חסר לי , חסר לי חלק בפזל תיה " אמרתי , והיא הסתכלה אליי , ראיתי , ראיתי את זה בעיניים שלה "יש לי הרגשה שכולם יודעים משהו שאני לא תיה " אמרתי לה , היא הסתכלה למטה על האגם "תומאס , מה אתה יודע על ...... על פן ?" שאלה אותי "אני ....... אני צריך תשובות תיה " אמרתי לה , היא הסתכלה אליי ואז מסביב כאילו מחפשת משהו ...... הוא מישהו "יש לך שאלה אחת , מהר " אמרה תיה "למה כולם חוששים מפיטר פן ?" שאלתי , היא בלעה את רוקה בכבדות "כול הסיפורים לא באמת לפעמים איך שהם כתובים לילדים ....... זה מסובך ,אני אבל ינסה להסביר " אמרה מאת חוששת "פן לא באמת לקח את ג'ון ומייקל , אלה....... הוא יותר ניצל אותם " אמרה , מה היא מתכוונת ? "הם רצו לחזור הביתה , והוא הבטיח להם בתנאי אחד , וונדי תהיה שלו " אמרה "וכך זה היה , הם חזרו וונדי אחרי שתי חורפים , נתנו לו" אמרה "למה הם מקשיבים לילד ? מה הוא כבר יעשה , למה פשוט לא ברחו ?" שאלתי "ארץ לעולם לא , מנוהלת רק על ידי פן , הוא קובע מי נכנס ומי יוצא , עקב הכוח הגדול שלו....... כולם חששו ממנו , כי ידעו למה הוא מסוגל , פן לא ילד תמימים , הוא בכלל לא כזה , הוא יותר חכם ממה שהוא נראה , יותר מהיר , אתה עושה צעד הוא כבר הספיק לעשות שתיים , הוא מסוכן אפשר לומר את זה ככה " אמרה תיה "אבל מה שכן , היה מודע לכך , לכוחו , פן הבין את משמעות הכוח שלו , ואז צצה לה שמוע , היא בת לא מאת שנים ,ש....." אמרה תיה אבל קולה היה חנוק "שמה ?" שאלתי אותה אבל את הסיפור קטע ילד "תיה איפה את חיפשתי אותך ? " אמרהילד ונישק אותה  ב פ ה , אני מרגיש הרווק היחידי פה "סתם טיילתי , תומאס תכיר ,זה אד " אמרה לי תיה , הם החליפו מבטים "תומאס אני צריכה ללכת " אמרה לי בחיוך קמה הולכת עם אד .

תיה : נכנסתי לבית רובין הוד והוא ישר לקח אותי לחדר שלו "אתה לא יודע איך דאגתי " אמרתי לו והסתכלתי על החולצה שלו , הוא הסתכל אליי "תוריד " אמרתי לאד "האני באמת ש ........ " "עכשיו " אמרתי , הוא הוריד , כמובן שכול הקוביות שלו בלטו , אבל זה לא מה שעיניין אותי כרגע , היה לו חטך גדול  , הוצאתי את העזרה ראשונה "איך זה קרה ?" שאלתי אותו מתחילה לחטא את הפצע "אני וריין נלחמנו באחד השומרים של הוק " אמר בקצרה עצרתי "לא אמרת שאתה רק על משמר ??!!!?????!!" שאלתי , הוא שיקר לי ? "היי , תסתכלי אליי , לא רציתי שתדאגי " אמר לי , נשמעתי עמוק "שיקרת " אמרתי בדמעות , הוא חיבק אותי "אני מצטער האני , זה לא יקרה יותר טוב " אמר "רק על תבכי זה הורג אותי " לחש

The son of the last boy / הבן של הילד האבוד  Where stories live. Discover now