רון.
קול ההתראה נשמע מהטלפון שלי שנמצא על המיטה.
נאנחתי וקמתי לראות מי שלח לי הודעה בשעה 10:46 בבוקר.
כשהדלקתי את הטלפון גיליתי שזאת הייתה נינה.
מייד פתחתי לראות את ההודעה.
נ: ער?
ר: כן
הופיעו 2 וי כחולים לצד ההודעה
ר: קרה משהו?
נ: אתה יכול לבוא?
ר: כן אני בא,רבע שעה אצלך
נ: רוצה אוליי שנלך לאחת הגבעות?
ר: כבר הבנתי לבד,תתארגני אני מביא מים ופירות
נ: סגור
הנחתי את הטלפון בצד.
ניגשתי לארון והוצאתי משם מכנס ירוק עם פסים לבנים של נייק וחולצה לבנה.
שמתי נעליים וגרביים בצבע לבן.
כשסיימתי לארגן את כל הדברים לקחתי את המפתחות לבית הקפצתי אותם באוויר ותפסתי.
יצאתי מהבית נעלתי את הדלת והתקדמתי לעבר ביתה של לין.
כשהגעתי לביתה של לין
חייכתי
ראיתי אותה בכניסה לביתה.
לבושה בטייץ שחור ארוך וחולצה לבנה שגדולה ממנה בכמה מידות טובות שדאג לכסות את גופה.
השמש הייתה על שערה בצבע החום בהיר והארוך אסוף לקוקו גבוה אם נעליים של נייק.
כשעינייה נחו עליי חיוך החל להיראות על פנייה.
שמחתי לראות אותה שוב מחייכת.
אני חושב שלא ראיתי אותה מחייכת מאז המוות של אימיי.
היא ירדה במדרגות עם שמיכה משובצת בריבועים אדומים ולבנים וטלפון בידה
וואו.
"היי רון"
"היי" השבתי ונתתי לה חיבוק
רון תרגע.
אתם סתם ידידים.
אתה לא יכול להרוס את החברות הזאת!,
"אתה בסדר?" נשמעה הקול של נינה מבעד למחשבותיי.
"כן אני בסדר,נתחיל ללכת?" השבתי
נינה הנהנה בהסכמה
והתחלנו ללכת לגבעה המועדפת על אימיי.
ברגע שרגלי דרכה שם ידעתי שזה הולך להסתיים בבכי.
"נינה" אמרתי
"מה" השיבה לי נינה והרימה את ראשה
אוי לא.
העניים שלה היו מלאות בדמעות
"אוי נינה בואי הנה" אמרתי בקול עדין
הורדתי את כל מה שהחזקתי וחיבקתי אותה
אני לא יודע למה פשוט רציתי להגן עלייה ולחבק אותה עד שכל הבעיות שלה יעלמו.
"את בטוחה שזה רעיון טוב שנלך לשם?" שאלתי
"לא" ענתה והוסיפה "אבל אני ממש רוצה ללכת לשם"
"טוב, נתחיל ללכת?" שאלתי
לא רציתי להציק לה אז פשוט עשיתי מה שהיא רוצה
היא הנהנה בראשה לחיוב והתחילה ללכת.
____________________________________
כעבור שעה של זכרונות ושל חויות חדשות החלטתי לצלם את הנוף
ושמתי לב לנינה
שבדיוק קטפה פרח ושמה אותה על אוזנה הימנית מבעד לשערה
וציחקקה את הצחוק הכי מתוק בעולם
הרמתי את המצלמה וצילמתי אותה מחייכת אם הפרח "היי,למה לא אמרת לי שאתה מצלם" התלוננה נינה בציניות "ככה הכי יפה כי התמונה יוצאת אמיתית" השבתי
נינה השיבה לי בחיוך גדול ללא שיניים שחשפו את 2 הגומות הקטנות שלה.
חייכתי בחזרה.
וברגע אחד קרה את הדבר שחיכיתי לו זמן רב
📚תצטרכו לבוא לחלק הבא...📚
