רון.
נינה שמה את ידייה על פניי ורכנה לעברי ונתנה לי נשיקה.
פרפרים התחילו להשתולל לי בתוך הבטן.
היא הייתה מובכת
נישקתי אותה בחזרה.
אהבתי את נינה בכל ליבי
הייתי משלם כל סכום בעולם לדעת מה עבר לה בראש כשנישקה אותי.
ואז קול נשמע מאחוריינו
"נינה" אמר
הסתובבתי וראיתי את שי אחיה הגדול של נינה לבוש במדים של חייל "שי" אמרה
"מה קורה אחות קטנה" אמר והושיט קדימה את ידיו
נינה רצה לחבק את שי
היא קפצה עליו וחיבקה אותו חיבוק ענק של געגוע.
לאחר חצי דקה שי הוריד את נינה ואמר "מה שלומך רון רון" ציחקקתי והתקרבתי אלייהם
"בסדר, איך בצבא?" "איך בעזה אתה מתכוון?.דיי היה כייף להרוג קצת מחבלים" אמר בחיוך חייכתי אחריו ואמרתי "אתה גדול" ונתתי לו חצי חיבוק.
"למה אמא לא אמרה לי שאתה בא הבייתה" אמרה נינה
"רציתי להפתיע אותך"השיב
"טוב בהחלט הלך לך" אמרה נינה שעדיין לא הורידה את החיוך
"טוב דיברנו מספיק בואו נלך הבייתה" אמר שי
"אוף אין לי כבר כוח ללכת" אמרה נינה בייאוש
"רוצה אני אעשה לך סחיבת פצוע כמו בצבא?" שאל שי
"לא תודה אני אסתדר" אמרה נינה
"יפה אז תתחילי ללכת" אמר שי.
נינה נאנחה והתחילה ללכת.
רצתי אל נינה והרמתי אותה "רון מה אתה עושה" אמרה נינה וצחקה תוך כדיי "אוי סליחה העדפת שארים אותך על הגב" אמרתי והורדתי את נינה למטה וסחבתי אותה על הגב ופתחתי בריצה "יפה מאוד רון" צעק לי שי מאחור והתחיל לרוץ לעברנו.
כשהגענו למטה הנחתי את נינה ואמרתי "אני חייב לשתות יש לי סחרחורת" והרגשתי שהכל מסתובב לי "נינה תוציאי מים" אמר שי וניגש אל הסלסלה לקח את השמיכה ופרס
אותה על הריצפה "בוא תשב שנייה" אמר שי .
עשיתי כדבריו וישבתי נינה מסרה לשי בקבוק מים שי פתח אותו רכן לעברי ואמר "תתחיל לשתות רון" ומסר לי את בקבוק המים הרמתי את הבקבוק ולגמתי ממנו.
בזמן ששתיתי שי אמר לנינה "נינה תביאי משהו מלוח"
"בייגלה תופס?" שאלה נינה
"כן תביאי" אמר שי
נינה זרקה את חפיסת הבייגלה לשי הוא תפס ופתח אותה
מסרתי לשי את בקבוק המים
ונינה באה והתיישבה ליידי.
הוא הסתכל על בקבוק המים ואמר "בקושי שתית תשתה עוד קצת" אמר שי
איבדתי שיווי משקל ונפלתי אחורה.
נינה החזיקה אותי "רון תתחיל לאכול" לקחתי כמה חתיכות של בייגלה והכנסתי לפני
אחריי ששתיתי ואכלתי קצת בייגלה הרגשתי יותר טוב
"אתה מרגיש יותר טוב עכשיו?"
הנהנתי ואמרתי "הרבה יותר טוב,תודה על כל העזרה"
"בכייף" אמר שי
אחריי 10 דקות של הליכה הגענו לבית של נינה ועלינו לחדר ואמרתי "נינה,לגביי מה שקרה בגבעה. את רוצה להיו-" נינה קטעה אותי ואמרה "כן"
