⚠️טריגר - שימו לב זה פרק על הפרעות אכילה למי שקשה עם הנושא תדלגו!⚠️
תמיד חלמתי להיות מהבנות היפות האלה שמסתכלים האלה מקנאים.
תמיד רציתי להיות רזה יותר, תמיד רציתי שמישהו יגיד לי שאני יפה, תמיד רציתי לאהוב את עצמי.
בתור ילדה שגדלה בתת משקל תמיד הייתי רגילה לקבל הערות כמו "תאכלי קצת" "עלית במשקל?" וכו...
אבל אז הגיעה הקורונה, התחלתי לעלות במשקל להגיע ליעד שלי.
אבל אז הכל התנפץ שהבנתי שאם את לא במשקל מסויים את תמיד תקבלי הערות.
עליתי ועליתי במשקל ורק קיבלתי הערות כמו "מה יש לך כמה את אוכלת" "זו המנה השניה שלך כבר" וכו...
עד שהחלטתי להשים לזה סוף - התחלתי לאכול פחות, התחלתי להקיא, התחלתי להכריח את עצמי להישקל ואם אני עולה כמה גרמים לא לאכול ימים.
ואז התחלתי לקנא - הייתי רואה בנות יפות והייתי רוצה להראות כמוהן...
תמיד הייתי חסרת ביטחון כלפי המראה לי, גם כשהייתי בתת משקל וגם עכשיו שאני במשקל סבבה לגמרי לגיל שלי.
אני מרגישה לפעמים שאנשים לא מבינים את ההשפעה שיש למילים שלהם - הבדיחה הכי קטנה שמריצים על מישהי יכולה לגרום לה לדברים הכי נוראים שיש.
יש פעמים שאני רוצה להיות בגוף אחר להיות שלמה עם עצמי, לצעוק על החוסר ביטחון שלי שיעזוב אותי בשקט, להפסיק לספור כמה קלוריות יש בכל דבר, להפסיק לחיות בלופ האין סופי הזה.
אני רוצה להיות שלמה עם עצמי.
