Sweet Blood🩸(Hebrew) B×B

4

דניאל

נישקתי אותו ואז...
הרגשתי משהו קל מעליי אבל הייתי עייף אז הלכתי לישון ולא יחסתי לזה חשיבות. בבוקר ראיתי מישהו לידי ונפלתי מהמיטה. "מה לעזאזל!" צעקתי ושהוא פתח את עיניו ראיתי עיניים אדומות גדולות ויפות, גוף יפיפה וקטן, שיער שחור משגע. "למה אתה פה מי אתה!" שאלתי בבהלה ואז הוא עשה משהו שלא חשבתי שיקרה בחיים. הפך לעטלף. לא סתם עטלף. העטלף שלי. "מ-מה" אמרתי המום. אין סיכוי בחיים. פאק. "אה, אני לא עטלף. אני ערפד" הוא אמר בקול החמוד ביותר ששמעתי בחיי. הצילו. פאק אני נישקתי אותו. אני פאקינג נישקתי אותו שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט שיט פאקינג שיט "מה לעזאזל" שאלתי שוב. טוב, אהבתי אתכם. הלכתי להתאבד.
"מה השעה?" הוא שאל והלב שלי נמס. הוא אולי עטל-ערפד אבל הוא חמוד כל כך ה ישמורר."סביבות חמש שש בבוקר" עניתי שראיתי את הזריחה מבעד לוילון והשמש האירה על פני, "אתה נראה זוהר" הוא אמר בחיוך חמוד למדיי. כמו שאמרתי. אני אתאבד בקרוב "יש לי עבודה אז אתה צריך לבוא איתי" אמרתי והוא הנהן. לקחתי בגדים ונכנסתי להתקלח. שסיימתי להתקלח והבאתי לו מהבגדים שהיו קטנים לי כי הוא היה כמה מידות מתחתיי יצאנו לכיוון האולם. הוא הלך איתי בתור ילד ולא בתור עט-ערפד. שהגענו הוא רץ לכיוון הבן אדם שנזכרתי שנתקעתי בו רצתי אחריו ותפסתי אותו לפני שהוא נגע בו. רק שהוא שם לב. "מצטער על זה" אמרתי בחיוך, "אתה לא יכול לרוץ סתם ככה ולגעת באנשים שאתה לא מכיר" אמרתי לו משתדל שבנעימות ולא בלחץ. "בוא" אמרתי והושטתי את ידי והוא בא אחרי בלי להסיר את עיניו מהבן אדם הענק שניסה לגעת בו. "בן כמה אתה ואיך קוראים לך?" שאלתי 'במתיקות' כביכול. "בנג׳מין ואני בן 16" אמר והסתכל עליי בעיניו הגדולות והמתוקות

בשאר היום הוא התנהג מוזר וישב בשקט.

שחזרנו לבית הושבתי אותו. "מה קרה בן?" "כלום.. אני פשוט קצת חלש.." בדקתי בגוגל על ערפדים וגיליתי שהם צריכים דם. פתחתי את חולצתי המכופתרת והתיישבתי לידו, "בן בן" אמרתי והוא הביט בי. ניצוץ קטן וזעיר נוצר בעיניו, הטאתי את ראשי לצד ובעזרת ידי קירבתי את ראשו לצווארי. "תשתה" אמרתי והוא חסם את פיו והתנגד. "תשתה, אתה לא מרגיש טוב ואתה צריך את זה" אמרתי והוא הפסיק להתנגד. הוא נעץ את ניבו בצווארי והחל לשתות את הנוזל החם והאדום.
זה כאב, אני לא אשקר. אבל באמצע שהוא שתה ראיתי עוד עט-ערפד, סליחה. נראה לי ערפד. הוא הסתכל עלינו ונראה שמח, או שזה אולי רק הדמיון שלי. אבל מה שמשנה זה שאחרי שהוא שתה הוא נרדם. נשקתי לראשו וכיסיתי אותו. לאחר מכן קמתי וטיפלתי בשתי הנקודות שנוצרו בעורי מהניבים שלו. לאחר שחיטאתי וסגרתי בפלסטר ירדתי להכין ארוחת ערב הכנתי מרק עוף כי אני יודע שבן אוהב בשר, ירקות,עוף, וכל מה שקשור לזה כשסיימתי להכין הלכתי להעיר אותו. ואז.. כמובן. אלא מי הופיע בפתח הדלת. אני לא יכול להגיד שאני מופתע, אבל פאק על חיי. בן ירד למטה בחולצה הגדולה עליו שהוא אוהב וכתף אחת שלו הייתה בחוץ כך שראיתי צלקת גדולה שככול הנראה נגרמה מסיגריות. חטפתי שוק אבל הדפוק פה אז אני לא יכול להגיד כלום. הוא שיפשף בעינו ונראה חמוד כל כךךךך "אני מנסה להבין אם זאת בחורה או גבר" אמר צ׳ארל. "אני בכלל ערפד ואני לא נראה אפילו כמו בחורה!" רטן בן. את האמת שהוא טועה. היה לו מבנה גוף של בחורה שגרם לי לרצות להגן עליו מפני כולם. והאישיות שלו משכה אותי במיוחד. "ערפד?? ילד אתה הוזה" "לא נכון!" אמר בן ורקע ברגלו הקטנה "רואה?" אמר פתח את הפה, הראה את ניביו הקטנים "אחי מה!" אמר צ׳ארל והסתכל עליי. "כן אחי. הוא צודק, הוא ערפד. אבל!! אתה לא אומר על זה כלום לאף אחד. עכשיו שבו שתיכם, הכנתי לאכול" אמרתי והם ישר התיישבו בשולחן בחיוך. מזגתי להם והם אכלו יפה. לאחר מכן הם ישבו בטלוויזיה ואני ניקיתי את השולחן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ייאי🤺