בכל סיפור על ערפדים הערפד הוא התופ. החזק. השולט. כביכול הגברי, בין זוג בנים. טוב.. בסיפור הזה, הוא לא. או שאולי הוא כן?
⚠️מכיל תכנים מיניים⚠️
⚠️אלימות⚠️
⚠️ גייז⚠️
⚠️ מילות גסות⚠️
⚠️ערפדים⚠️
⚠️אונס⚠️
הומופובים תשרפו בגיהינום✊
קמתי עם הנגאובר מטורף כואב לי הראש לא זכרתי פאקינג כלום ואז ראיתי את בן העירום במיטתי. "אוי אלוהים" גנחתי שראיתי אותו ונזכרתי בהכל, בהכל!. נשקתי לצווארו והוא התפתל ופתח את עיניו. "בוקר טוב" אמרתי בחיוך והוא החזיר לי "בוקר טוב" "קום לשטוף פנים. אני אכין לאכול" אמרתי והוא התרומם ואז נפל ותפס בגבו התחתון. "איההה" הוא צעק ואני ציחקקתי. עזרתי לו לקום וללכת. בהמשך היום הגב שלו השתחרר לא עשינו הרבה. ולא עבדתי היום. יצאנו לטייל, "רוצה לטוס לאנשהו?" שאלתי וניצוץ נוצר בעיניו, "מה דעתך על טוקיו? או שאתה מעדיף פריז?" שאלתי והוא סימן אחד עם היד והנהן, הוא פאקינג חמוד אחושרמוטה אני לא יכול. "אז נטוס לטוקיו" אמרתי והוא חייך חיוך חושף שיניים, "מה זה?" שאלתי שראיתי שיש לו חור בשן, הבאתי לא יותר מידי ממתקים נראה לי. "נטוס. אבל רק אחרי שאני אקח אותך לרופא שיניים" אמרתי והוא הנהן לאט פעמיים. "אני אקבע לך תור עכשיו" לקחתי את הפלאפון וחייגתי למרפאה.
-כעבור יומיים-
הלכנו לרופא שיניים ושהגענו חיכיתי בחוץ בזמן שהוא היה בפנים. אני לא יודע מה קורה שם אבל הוא מתעכב.. "זונה!" שמעתי פתאום צעקה ואז הצלפה וצרחות כאב שהייתי מזהה בכל מקום. נכנסתי במהירות לחדר ואז ראיתי אותו ערום. ולא אני זה שחודר אליו. "מה נראה לך שאתה עושה!" צעקתי והורדתי לו אגרוף. גם התחיל לרדת מאפו. "בן זונה!" צעקתי והתכנסו לפתח הדלת מלא אנשי צוות. "תרגע, אתה תהיה בסדר, הכל תמיד בסדר" שיקרתי במיוחד לעצמי לפני שאני יאבד את זה. "הוא..." בן אמר בשקט ודמעות התחילו לרדת מעיניו.
בנג'מין
"הוא..." באתי להגיד אבל אז נזכרתי.... -פלאשבק שעה לפני- הוא בדק לי את השן ואז אמר שקבעו לי תור גם לבדיקה גופנית וביקש ממני להוריד את הבגדים. חשבתי שדן דן הזמין לי רק לשיניים אבל לא התווכחתי. "זה יכול להיות קצת כואב אבל תצטרך להיות בשקט, מובן??" הוא שאל בצורה קצת מלחיצה והינהנתי. הוא התחיל לגעת בי והרגשתי שמשהו לא בסדר ולא תקין עם מה שהולך פה "אני יכול לקרוא ל-" הוא קטע אותי. "מי הבר מזל שזכה בגוף הזה" אמר והחדיר את איברו, זה לא הרגיש טוב ודמעות כאב החלו למלא את עיניי. אני רוצה את דן, לא אותו. התחלתי לבכות. "תיהיה בשקט!" הוא צעק עליי וניסיתי לחסום את זעקות הכאב. "אם הוא ישמע אותך אתה מת, זונה!" הוא צעק את המילה האחרונה והדלת נפתחה בפיתחה עמד דן. "מה נראה לך שאתה עושה!" הוא צעק והרביץ לו. הרגשתי חלול ומאז לא שמתי לב לכלום. הרגשתי כאילו ניפצו אותי. כאילו אני חלול. כאילו אין בתוכי כלום. הרגשתי קל, ועייף. "בוא אליי" דן אמר ואימץ אותי לחיבוק. נשארנו מחובקים עד שדמעות ירדו מעיניי והוא חיזק את אחיזתו בי. "אני יודע שזה כואב" אמר. "גם אני עברתי את זה" הוסיף ועיניי נפערו.
דניאל
אולי זה לא ההחלטה הכי טובה בחיים שלי. אבל כן, החלטתי לספר לו. "כן, גם אני עברתי את זה. אני יודע שזה כואב ושאתה מרגיש עייף ומדוכא, ומה לא. אבל זה יהיה בסדר. יש לך אותי פה. ואני אתן לך כל מה שצריך" ניסיתי להרגיע אותו והוא המשיך לבכות בחזקה. הזעיקו משטרה ולקחו אותו. אני יודע שהגוף שלו חלומי. הוא כל כך יפה, רזה, וחלק, הגוף שלו מזכיר גוף של בחורה מהסרטים, אך הוא היה מלא בחבורות שעיטרו את גופו. למרות שגם איתם הוא נראה מושלם. כאב לי. כל כך כאב לי עליו. "ל-למה בני צריך לעבור את זה?" הוא שאל כמו ילד בן שלוש, "בני? הכל טוב בן?" שאלתי ואז הופיע אביו. "מה הלך פה, הוא הזעיק עזרה" אמר שראה את ילדו בן רגליי בוכה. "הוא קורה לעצמו בני, זה משהו רגיל?" שאלתי והוא נבהל "פאק, כן זה נקרא ליטל ספייס. הוא מתנהג כמו ילד קטן ברגעים כאלה. הוא לא עצמו פשוט. זה לא קרה לו הרבה זמן.." הוא אמר, "פאק אני צריך ללכת" הוסיף, הפך לערפד, ועף. כרגיל, אז... יש לו ליטל ספייס אה?... ~~~~~~~~~~ וואוווו תקשיבו היה לי מופע אני בדיוק אחרי מקלחת אני ביומיים האחרונים יצאתי בשש וחצי מהבית וחזרתי באחד לפנות בוקר אבל היה כיף 😍
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
