תישאר איתי

פרק 6

נואה

אני עובד בחדר עבודה שלי בקומה למטה,כשהארפר יושבת בכיסא הקטן שלה ששמתי בצד החדר ומציירת ציורים על השולחן הקטן שלה.מכיוון שאריאה עדיין אוכלת ארוחת בוקר ועושה את הסידורים שלה,אני לא יכול לתת להארפר להיות בלי השגחה,אז היא איתי בחדר עבודה.

אני עובר על מסמכים במחשב שלי ועושה מה שנחוץ עד שאני שומע את הארפר קוראת לי,״כן ילדה יפה?״ אני שואל אותה בחיוך,היא מתקרבת אליי ומראה לי את הציור שלה.

אני מניף אותה על ידיי ומושיב אותה על הברך שלי ומדגדג אותה תוך כדי שאני מנשק אותה בכל הפרצוף,כמובן שהיא מתפתלת בידיי וצוחקת תוך כדיי שהיא מנסה להגיד לי להפסיק.

אחריי שאני רואה שהיא הופכת להיות קצת אדומה אני מפסיק,היא מתנשפת ואני צוחק למראה הזה ומנשק אותה פעם אחרונה בלחי.
אני משחרר אותה לרצפה והיא רצה בחזרה לכיסא שלה.

אני ממשיך לענות על אימיילים שנשלחו אליי. ״נואה!״ אני שומע את הקול של אריאה מהמדרגות למעלה ואני ניגש אלייה במהירות כשהארפר עוקבת אחריי.

היא עומדת ליד המדרגות עם הקביים שלה,לבושה במכנסיים קצרים עם הדפסים של מיקי מאוס.המכנסיים לא מכסים שום דבר כמעט,וגופייה שחורה חלקה,השיער השחור שלה פזור ואני רק מחכה לרגע שאני יוכל להעביר את ידיי בו.

״כן,דובשנית?״ אני פולט את הכינוי הזה לפניי שאני יכול לעצור את עצמי,יש לה ריח מתוק. והדבר הראשון שעלה בראשי זה דבש.

״דבר ראשון,אם עוד פעם אחת תקרא לי דובשנית,אתה לא רוצה לדעת מה אני אעשה לך,דבר שני תעזור לי לרדת״ היא אומרת ושוב פעם מאיימת עליי איומי שווא.

״באמת?,דובשנית״ אני אומר לה בהתגרות והיא מסתכלת עליי במבט שיכול להרוג אותי. ״את יודעת,אני ממש רוצה לעזור לך לרדת,אבל לא שמעתי את מילת הקסם״ אני אומר וממשיך ״הארפר!,את שמעת שהיא אמרה את מילת הקסם?״ הפעם זה מכוון אל הארפר שעומדת למטה ליד המדרגות כי היא לא יודעת לעלות לבד,ואני גם לא מסכים לה.

הארפר מנידה בראשה בפרצוף מתוק כשקצה האצבע הקטנטנה שלה מונח על הפה שלה,כאילו שהיא חושבת על משהו. אני מפנה את מבטי שוב על אריאה שמגלגלת את עיניה ואחריי שנייה היא מחייכת חיוך מתוק שיכול להפיל כל גבר ״בבקשה,נואה?״ ואני מחייך חיוך קטן ומרים אותה בידיי,ומחזיק את הקביים גם.

אני מוריד אותה למטה ומושיט לה את הקביים,״אני אהיה בחדר עבודה בנתיים,הארפר יכולה להצטרף אלייך בנתיים,תעשי מה שאת רוצה״ אני אומר לאריאה והיא מהנהנת.

אני הולך לכיוון החדר עבודה שלי ואני שומע אותן מדברות,״אז..הארפר,מה מתחשק לך לעשות?״ אריאה שואלת את הקטנה שלי שעונה לה בהתרגשות מיד ״סרט!״ ואני שומע את הצחוק היפה של אריאה.

אני מעיף מבט לאחור רק כדי לראות אותן מחייכות אחת לשנייה והולכות לכיוון הסלון.

אריאה

אני מתקדמת על הקביים כשהארפר הולכת לצידי,אנחנו הולכות לכיוון הספה ואני מתיישבת בעדינות ומניחה את הקביים ליד,הארפר ישר קופצת על הספה לידי בחיוך,אני מסתכלת עלייה והיא עליי,זה נראה כאילו היא רוצה לשאול אותי משהו אבל היא מתביישת.

לאחר כמה רגעים שכל מה שהיא עושה זה לפתוח את הפה ולסגור בלי להוציא מילה היא שואלת ״אני יכולה לקרוא לך ארי?״ היא ממלמלת בביישנות ואז מסיטה את מבטה ממני.

אני מרימה אותה ממתחת לבתי השחי שלה ומושיבה אותה עליי בעדינות,״את יכולה לקרוא לי איך שאת רוצה״ אני אומרת לה בעדינות ומנשקת את קצה אפה,היא כזאתי מתוקה.

״זה אומר שאנחנו חברות עכשיו?״ היא שואלת בתמימות ומטה את ראשה הצידה,״החברות הכי טובות״ אני משיבה לה ואז מדגדגת אותה והיא מצחקקת,לאחר כמה רגעים אני מפסיקה והיא נופלת על הספה לידי באפס כוחות.

היא מושיטה לי את השלט לטלוויזיה ואני מפעילה אותה,שמה את הסרט שהארפר בוחרת ואנחנו רואות ביחד כשהיא משעינה את ראשה עליי.