פרק 7

383 35 6
                                    

נואה

לאחר כמה שעות של עבודה אני סוף סוף יוצא מהמשרד שלי ואני הולך אל המטבח לקחת לי משהו לשתות,אני עוצר באמצע כשאני רואה את אריאה והארפר יושבות על הספה,כשהארפר משעינה את ראשה על אריאה. הן לא יודעות שאני מסתכל עליהן כי הן עם הגב אליי.

הארפר היא אחת שנקשרת מהר,אני בטוח שהיא נקשרה בשנייה אל אריאה,אני מפחד שברגע שאריאה תעזוב,יהיה פה כאוס שלם בגלל הארפר.

גם הארפר מתחילה לגדול,היא נהיית סקרנית,אנחנו הולכים ביחד בפארקים והיא רואה בנות עם אימהות. כבר קרה כמה פעמים שהיא שאלה אותי על אמא שלה,זאת שפשוט נטשה אותה ברגע שהיא נולדה. אני מנסה להתחמק מזה כל פעם מחדש.

אני כבר לא יודע כמה זמן אני עומד ופשוט בוהה בהן,אבל אריאה מסובבת את ראשה לאחור ושמה לב אליי,ואז היא לוחשת משהו להארפר שגורם לה גם להסתובב אליי.

״הגיע הזמן לארוחת צהריים בנות״ אני אומר להן בחיוך והארפר רצה אליי ואני מניף אותה על ידיי,ואריאה מתקדמת ביחד איתנו לכיוון המטבח.

אני מושיב את הארפר על הכיסא הגבוה ואריאה מתיישבת לידה,אני מביא להם פסטה ושניצלים,כי זה כל מה שיש לנו כרגע,אני אעשה קנייה בקרוב,אריאה תוכל לבוא איתי אם היא תרצה.

אנחנו אוכלים והארפר מספרת לנו דברים שהיא חווה בגן וכל מיני דברים רנדומליים ואנחנו מקשיבים לה,אני מסתכל אל אריאה,על כמה שהיא סבלנית עם הארפר,כשהארפר הייתה יותר צעירה הייתי מביא בחורות הביתה והן בכלל לא שמו עלייה זין בזמן שהיא ניסתה לקבל תשומת לב.

ומאז הפסקתי להביא בחורות הביתה,אם אני רוצה זיון או משהו,אני מביא את הארפר להורים שלי שישמרו עלייה והולך להיפגש עם איזה בחורה שאני מוצא ומזיין אותה באיזה בית מלון.

אריאה נראת עדינה,היא יפייפה,היא מסתדרת יפה עם ילדים. אני מעביר את מבטי בינה לבין הארפר,זה נראה כמו ארוחה משפחתית,אמא,אבא והילדה שלהם.

כשאריאה מרגישה במבטי היא מסתכלת עליי בבלבול ואומרת לי בלי קול מה? אני מניד בראשי וממשיך להסתכל על הצלחת שלי ולאכול.

לאחר הארוחה אני מרים את הארפר אל החדר שלה בקומה למעלה כי היא עייפה,מחר היא כבר חוזרת לגן. ואני חופשי מההצקות שלה.

אני מניח את הארפר במיטה שלה ומתיישב לצידה,״את אוהבת את החברה החדשה שלך?״ אני שואל אותה בעדינות והיא מהנהנת,עייפה כבר.אני מנשק אותה במצחה ומתחיל להסתובב כדי להתקדם ליציאה מהחדר עד שהקול שלה עוצר אותי.

״אריאה תהיה האימא החדשה שלי?״ היא שואלת ואני מסתובב אליה במהירות,היא נראת כאילו היא מתחרטת שאמרה את זה,אני מתקדם אליי בחזרה ונאנח ״קטנטונת,אריאה לא תהיה פה להרבה זמן,היא רק חברה שלך״ אני עוצר לרגע ואז ממשיך כי היא נראת מאוכזבת.

גם אני מאוכזב קצת,חלק קטן ממני רוצה שאריאה לא תלך מכאן,היא כאן יום וחצי אבל אני הרגשתי משהו שונה. ״את יודעת שאת ילדה מיוחדת?״ אני שואל אותה.

היא מנידה בראשה ומסתכלת עליי בבלבול,״את לא צריכה אימא כדי שתהיה לך משפחה,זה יכול להיות רק שנינו לבד ואנחנו נהיה משפחה מאושרת,נכון שכיף לנו ביחד?״ והיא מהנהנת.

אני מחליט לסיים את השיחה הזאתי כי זה מרגיש לי יותר מדיי,היא גם ככה רק בת 5,אני בטוח שהיא תשכח כבר מחר. אני מנשק אותה שוב ויוצא מהחדר,ברגע שאני יוצא מהחדר אני רואה את אריאה מולי עם הקביים.

״איך לעזאזל עלית לפה לבד?״

תישאר איתיWhere stories live. Discover now