הגברים שלהן- אהבה חדשה#1

PART 1

ים-
תיכון חדש. עיר חדשה. אני ידועה כאחת ששונאת דברים חדשים. אני לא אוהבת התחדשויות, אני אוהבת שהכל נשאר כפי שהוא אם אני אוהבת אותו. ואת התיכון הקודם אהבתי. היו לי שם מעט חברים לפחות, אבל עברתי משם כי אבא שלי קיבל הצעת עבודה בנהריה והוכרחתי לעבור עם משפחתי לשם. אבי ניסה לשכנע אותי שהתיכון הזה הוא תיכון אכפתי בלימודים והמורים שם יודעים ללמד היטב, במטרה לשמח אותי מפני שאני אוהבת ללמוד ולהצליח בבית הספר. אבל תחושת הבטן שלי אומרת אחרת, הבית ספר הזה עומד להיות הסיוט שלי.
״ברוכים הבאים לבית החדש.״ אבי אמר באנגלית ובהתלהבות ונאנחתי כשנכנסתי לבית הנחמד כשמאחוריי שני אחיי ולצידי אימא.
״מה אתם אומרים בנים, ימצ׳ו?״ אימא שאלה בחיוך כשהזדקפנו כולנו. ״אני מבקשת בלי תלונות, לפחות לא עד שאני ואבא נכין תיבת תלונות לאוסף שלכם.״ היא הוסיפה בהלצה. ״וואלה טיל. הפרט הכי חשוב, אני מקווה שהחדר שלי הכי גדול, כן?״ אחי הבכור עמית בן ה-תשע עשרה אמר בגיחוך. הוא עבר בסיס כתוצאה מעבירת הבית ובעוד שבוע יהיה היום הראשון שלו בבסיס.
״תסתום, אידיוט. זה לא משנה.״ אחי הקטן מיכאל בן ה-ארבע עשרה התעצבן. ״אימא, אבא, אני מקווה שרשמתם אותי לחטיבה הכי טובה בלימודים.
ובנימה זו, איפה הארגז עם ספרי הלימוד שלי?״
אחי הקטן והאחרון, רוי בן ה-שנתיים החל לבכות בידיו של אימא והיא נאנחה. ואלה המשפחה שלי.
כולם קצת יותר מטומטמים ושונים מהשני.
אני למשל, אוהבת ללמוד ולקבל ציונים טובים, ובזמני הפנוי ללמוד שפות חדשות. ועמית בעיקר אוהב לצאת למסיבות כשהוא לא בצבא, לגלוש ולישון עד מאוחר.
שם זין על הכל. מיכאל אוהב כמוני ללמוד, והחלום שלו זה להיות עורך דין. ואחרון, רוי, הוא אוהב לישון ולראות סמי הכבאי. כמו שאמרתי, משפחה מטומטמת שכל אחד בה שונה יותר מהשני. ״תראו מה עשיתם, חבלנים.״ אבי נאנח כשאימא מסרה לו את רוי. ״מיכ, קח את אחיך לחדר שלו, אעלה את המזוודה אחר כך. ובנוסף אביא לך את הארגזים, אל תדאג.״ הוא מסר לו אותו ומיכאל נאנח.
״מחר מתחילים בית ספר אבא, אני רוצה לעשות רושם טוב.״ הוא עלה במדרגות ועמית גלגל עיניים.
״הרושם הראשוני שלך תמיד יהיה חנון הורס שמחות, ילד כאפות.״

״תפסיק להציק לו.״ אימא נאנחה. ״החדר שלך הוא בקומה השלישית, גם הכי גדול. תעלה לסדר הכל, אבוא לעזור לך, חיים שלי, בסדר?״
״טוב אימוש,״ הוא אמר בהלצה ונשק ללחי שלה.
״אני ראשון במקלחת, קופה.״ הוא בלגן את שיערי לפני שעלה במדרגות וצעק, ״ולא לבוא אליי. אני ישן ואם תבואו כנראה שתצאו עם פנס בעין!״
אבי גיחך והתקרב ללטף את שיערי. ״משפחה בהפרעה, לא כך, ימצ׳וק?״
״ממש.״ צחקתי.
״תעלי לחדר שלך, עכשיו אעלה את כל הארגזים.״
הוא לקח נשימה עמוקה כשהביט בעיניי.
״אל תהיי עצובה, יהיה לך כאן טוב.
אעלה את הארגזים ותוכלי להתחיל להתעסק בעיסוקים שלך, ילדה חכמה שלי.״
״טוב אבא. תודה.״ הכרחתי את עצמי לזייף חיוך לפני שלקחתי נשימה עמוקה ועליתי במדרגות.