חפירות, ציורים וחתולים כחולים

[סיפור קצר] מילים של ערפל

אז לפני כחודש וחצי כתבתי את הסיפור הקצר הראשון שלי!!!
הוא נקרא "מילים של ערפל" ואני די גאה בו אז חשבתי שאפרסם אותו פה
אני ממש אשמח לקבל פידבק
תהנו!

●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●

פואמת ארבעת המחוזות

וכחל מכחל היו, מנהרות הכסף זוהרים ופתלתלים ומכחול עמוק ונצחי ומהמים הגדולים אי שם מעבר לאופק, בם לא חזתה עוד עין אדם.

וסחף גשמים ובוץ ורפש שם יופי לא נמצא אך בחיפושי עידנים. שם בהדר ובהוד שוכבים יופי מתפרץ ופרחים למודי בצורת.

ובהרה האור הבהיר שזולג מקצות עננים. של אש שמיים ואש אדמה. כי בוהרת בוערת אור שלהבות עד שגוועת במהרה אל הלא כלום.

ובין ערביים יום ולילה לא יבדילם. כי שם היו וכאן היו ואולי אף לא היו ונדמו כחלום. כי קסם שעת דם וארגמן, כי קסם אור הלהבה ואור הבדולח, שלהם הוא. וירתמום ויוסיפום לכוחם.

כעשן חודר הערפל לפינות הנידחות של העולם. בוחן בעין רוח חיי ומות אדם. חולף בצל השקט בכל אשר קיים. ונעלם.

ביום בו יכולתי לנשום שוב, הייתה זו נשימתי האחרונה. נשימה חטופה זו הייתה, מתוקה-מרירה ומלאת כיסופים. כל כך רציתי להמשיך, לחיות, כפי שלא חייתי כבר חמישים שנה, אך לא יכולתי, ידעתי בדיוק מה עשיתי. ולא הייתה בי חרטה.

היה זה שבוע לאחר שעזבת. שבעה ימים לאחר שבשל מחסור בכישרון, נאלצת לברוח מאותה כחל היפה והנאורה שלנו. שבעה ימים לאחר שיצאת לחיות את חלומותי השבורים. ידעתי שזה יקרה עוד מההתחלה, אתה דם מדמי, נועדת להקשיב, ללמוד, לא ליצור. "חפש אותנו" היו המילים האחרונות שאמרתי לך. "חפש את הערפילים".

וכך, לאחר ששלחתי את האדם היחיד שאהבתי מאז מות הוריי למשימת התאבדות, אני פונה לעבודה. יש עוד הכנות רבות עד עזיבתי. אני לוקחת קצת אוכל, גפרורים, קצת בגדים, קצת כסף, ציור נוראי שציירת כשהיית בן חמש (כבר אז ידעתי שאין לך כישרון). מנסרה משולשת שניתנה לי בתקופה שלפני, ואין לי לב לזרוק. וכמובן, הספרים.

אני מוציאה את המרד הפרטי שלי מהתא הנסתר בארון. ארבעת הספרים מונחים כעת על ברכיי. כל אחד בגודל וצבע שונה. האחד, ספר היסטוריה סטנדרטי, נדיר. שנכתב על ידי היסטוריון מכחל ומזכיר את הערפל בשני משפטים בעמוד 218. השני, ספר סיפורי אגדות לילדים, מלווה באיורי מים צבעוניים ודפיו מצהיבים בשוליים. השלישי הוא ספרון דק שדפיו שחורים, ועל כריכתו מוטבעות באותיות זהובות המילים "חוכמת ערפל". הרביעי הוא אסופה של שלושים ושניים דפים מודבקים יחדיו, מונחים בתיקיית עור. זיכרונותיי.