פרק 3: כתב החידה

23 1 0
                                    

עמדתי מבולבל על החוף הריק, מנסה לעכל את מה שקרה פה הרגע.
הסתכלתי על הכרטיס שהאיש במסיכה נתן לי,
זה לא בדיוק היה כתובת אלא סוג של נקודת ציון, או יותר נכון תמונה של עץ. כל מה שהיה כתוב שם היה:

"המקום שבו הכול מתחיל,
עולם חדש ולא רגיל,
יש אותו לגלות במקום אשר בדרך כלל לא דורכת
בו רגל אדם,
ולוודא שאיש מלבד הראויים לכך לא ידעו עליו לעולם."

'יופי של חריזה אבל לא יכולת להיות ברור יותר?!'
שאלתי את עצמי. חזרתי למעלה והתחלתי לחשוב על כתב החידה המוזר הזה,
יש המון עצים בסן וולקן, ולחפש אחרי עץ ספציפי
שאין לי מושג איפה הוא ואולי אפילו מחוץ לעיר ייקח נצח...
בואו נראה, השורה השלישית הייתה הכי מובנת לבינתיים:
'מקום שבו רגל אדם לא דורכת בדרך כלל' זה מקום נטוש,
ומובן שבתמונה חייב להיות רמז בנוגע לכתובת.
הסתכלתי עליה ושמתי לב למשהו שלא ראיתי קודם...
העץ הזה לא היה רגיל, הוא היה עם פרחים של ניצן הדובדבן! זה אומר שזה בפרדס?
לא, למרות שיש כמה אזורים חקלאיים בעיר
עדיין שום מקום שם הוא נטוש.
ואז שמתי לב שעל גזע העץ יש שלט שמציין תאריך כלשהוא...
אם הייתי תולה שלט עם תאריך על עץ אז כנראה שזה אנדרטה, אבל זה לא נראה לי הגיוני אם זה אומר שאני צריך לחפש באיזה בית קברות.
בית קברות? משהו לא בסדר,
'במקום שבו הכול מתחיל',
בבית קברות הכול מסתיים אז איך זה מתחיל?
ואז נזכרתי: בעיר יש מנהג שבכל פעם שנולד תינוק נוטעים כאן עץ עבורו! ברור שכשאתה נולד אז הכול מתחיל! אבל איפה? במקום שבדרך כלל יש הרבה עצים, כלומר ביער!
היער של סן וולקן שבו אין הרבה אנשים בגלל שכולם מפחדים מחיות הבר ששם, אבל עברו כבר המון שנים מאז ששמעו על חיים כלשהם באזור.
השעה הייתה ארבע וחצי וגם ככה אין לי לאן ללכת בגלל שהפעם בפעם הראשונה החלטתי לברוח מבית היתומים, וחוץ מזה היום היום היה האחרון של הלימודים מה שאומר בעצם חופש!
כשיצאתי מבית היתומים בבוקר לקחתי איתי את כל הציוד שנתנו לי כדי לברוח לאן שלא יהיה, טוב הנה מקום שבו אולי אני אמצא משהו מעניין...

הלכתי ליער וחיפשתי את העץ שבתמונה אבל לא ראיתי שום עץ שדומה לזה, עד שהגעתי ללב היער, שם ראיתי משהו שמעולם לא חשבתי שאי פעם אראה בחיים שלי:

זה היה מבנה נטוש!
ולא סתם אחד אלא כזה שמתקופת ימי הביניים אם מתחשבים במראה שלו, זה היה ארמון גדול נטוש וישן מאוד.
אבל מה שיותר מוזר זה שהיה שלט קרוב אליו,
וכשהתקרבתי לשלט ראיתי שהוא תלוי על עץ דובדבן! התקרבתי לעץ והתחלתי לקרוא את השלט:
'ברוך הבא,
התקדם קדימה,
ומי ייתן ושהעולם מחדש יתגלה אליך.'
נכנסתי פנימה דרך שני שערים גדולים שהובילו אותי היישר אל מסדרון חשוך, אבל ברגע שנכנסתי נדלקו לפידים על הקירות והאיש במסכה עמד שם ביחד עם עוד שלושה אנשים בגלימות שונות.
האנשים הסתכלו עליי ואמרו לי ביחד:
"ברוך הבא, חיכינו לך."

אשף הטבעותWhere stories live. Discover now