לא דמיון אך לא מציאות

נ.מ נייט- רצפה קרירה

נ.מ נייט

הרגשתי רע. היא נרדמה על הרצפה.
~מה משפט אחד יכול לעשות.~ חשבתי במוחי.
הסתכלתי עליה, נינוחה ורגועה, לא יכולתי שלא לראות את התחת שלה מבצבץ כשהסתובבה עם השמיכה.
ניסיתי לישון. לא הצלחתי. חיכיתי עד שעה 2.
ירדתי לרצפה, התיישבתי חלקית לידה. נשענתי על מרפקי.
חשבתי על לסדר את השמיכה, אך במקום זאת הורדתי את שמיכה לגמרי מגופה. רגע אחר כך היא הסתובבה לכיווני.
ראשה היה מונח על ידי והוזזתי פיסת שיער קטנה שהייתה על פרצופה למאחורי האוזן החמודה שלה.
עם האליקס שלה.
רגע לאחר שקסמתי מיופיה, נעצרתי.
הייתה צלקת על צווארה. התחילה מהאוזן עד אמצע הצוואר שלה.
אביה לא סיפר לי דבר על זה.
כשידה נגעה בירך שלי כבר ידעתי מה לעשות.
הרמתי אותה בעדינות בצורת כלה אל המיטה.
הנחתי את ראשה על החזה החשוף שלי והרמתי את רגלה כדי לראות אם נוח לה. שמתי את רגלה עלי.
לפתע, גופה נרגע וידה חיבקה אותי.
התמוגגתי.
ולאט לאט נרדמתי.

קמתי בבוקר ומאדי כבר לא הייתה בחדר,
הורדתי את השמיכה, יצאתי מהחדר והתחלתי להתקדם למטבח בבוקסר וחזה פתוח.
אני רואה אותה.
לא ידעתי איך להרגיש אחרי אתמול.
מצד אחד התנשקנו מצד שני גרמתי לה להרדם על הרצפה בחדרי.
היא עמדה שם בסט תחתון וחזייה, כחולים.
שיט. התחת הקטן הזה... הוא כל כך קטן אבל כל כך גדול!
והטליה שלה... וואו.
רציתי רק לבוא ולהפליק לה על התחת הזה...
אבל עצרתי את עצמי.
זה לא שאני מפחד מאבא שלה, אם להיות אמיתי עם עצמי...
אין לי שום בעיה לזיין אותה ממש מולו.
זה יכול להיות מספק אפילו....
בכל מקרה!
באתי להתקדם לכיוונה
ואז קלטתי את החבר הגדול שלי שם למטה.
ראשי הלך אחורה ועיניי נעצמו.
הסתובבתי וצעדתי לכיוון המקלחת.
הכי טוב לאונן במקלחת.
״בוקר אור נייטאדו..!״ שיט.
״בוקר אור מיס טייס..״ היא גלגלה עיניים.
אבל לא יכולתי שלא להרגיש פרפרים בבטן כשאמרה את שמי המלא.
אוי! זה לא פרפרים בבטן! שיט!
״אתה הולך לאן שהוא?.״ -״להתקלח״
אמרתי ודפקתי את הריצה של החיים שלי לכיוון המקלחת.
נכנסתי וסגרתי את הדלת.
היה לי מזל, עוד שניה גמרתי מול הפנים שלה
רק מלשמוע את קולה, איך אני אשרוד איתה שבוע?!
הסתכלתי למטה והורדתי את הבוקסר.
פתחתי את המים ונכנסתי פנימה.
התחלתי לשפשף את הזין שלי כאילו החיים שלי תלויים בזה.
ניסיתי שלא לגנוח, באמת שניסיתי...
אבל השם היפיפה שלה יצא מפי טבעיות.
והתמונה שלה עומדת לה ככה במטבח שלי עם הסט החמוד הזה, לא יוצאת לי מהראש.
כחול נראה כל כך טוב עליה, הכל נראה טוב עליה.
במיוחד אני.
והנשיקה אתמול? וואו. אם פרד צדק והיא הייתה בתולת שפתיים..
יש לה את זה טבעי.
נייט, תפסיק.
היא משפחת טייס. היא ממזרה בדיוק כמו המשפחה שלה.
זה רק שבוע עבור הפסקת אש, תשלוט על עצמך.
שניה אחרי שהמשפט הזה עבר במוחי, גמרתי.
תזמון מושלם.
קיוויתי בכל ליבי שהיא לא שמעה את גניחות השם שלה.
עמדתי שניה עם גופי החשוף מתחת למים החמימים.
הרגעתי את גופי וסגרתי את המים.
נגבתי את שיערי, ושמתי מגבת לבנה על החלק התחתון של גופי
ויצאתי מהמקלחת.
״האוכל מוכן.״ -״מה?״
שאלתי. שוב פעם היא והסט הסקסי הזה.
עומדת מולי בחיוך קטן..
״האוכל מוכן, תתלבש ובוא״
העברתי יד בשיערי והסתובבתי, והתקדמתי לחדר ״כן אמא.״
אמרתי. רציתי שהיא תרגיש התרגשות קטנה.
לפי הרעש של המזלגות נופלים מידה, ידעתי שהצלחתי.
נכנסתי לחדר ושמתי עלי חולצה לבנה פשוטה, בוקסר ומכנס טרנינג שחור.
ענדתי שרשרת שאימי קנתה לי לפני שנפטרה.
שיערי עדיין היה רטוב.
ויצאתי מהחדר, התקדמתי למטבח ושוב...
הסט הכחול המושלם מונח על הגוף המחוטב והמהפנט שלה.
עם כל הרצון שלי להסתכל...
נזכרתי בחבר הגדול שלי ומה שקרה לו לפני חצי שעה.
אם יעמוד לי שוב זה הסוף.
היא כבר התיישבה שם והכינה צלחות.
קערת סלט מושקעת, גבינות למיניהן וחביתות.
וואו. לרוב אני לוקח יוגורט חלבון מהמקרר, מוזג לכוס, מוסיף חלב ושותה את זה בדרך לעבודה.
התיישבתי מולה.
״אל תתלהב, הכנתי לעצמי ואז נזכרתי בחוקי נימוסים.״
היא אמרה.
חייכתי חיוך קטן והתחלתי לאכול.
משתדל לא להסתכל עליה יותר מדי.
״אתה הולך למשרדים היום?״
-״לא בטוח, לא מרגיש כל כך טוב.״
פתאום היא הרימה את הצלחת והתקדמה לעבר הסלון
״לאן את הולכת?״
-לסלון, שלא תדביק אותי״
אני לא מצליח להבין אם זה הומור או שהיא פשוט כלבה.
״רק כאב ראש. הכל בסדר״ -״אני שאלתי?״
כלבה. בהחלט כלבה.
״מה לגבי אתמול?״ שאלתי.
הייתי חייב לדעת אם גם היא חושבת על הנשיקה.
״מה לגבי אתמול?״ -״הנשיקה.״
היא התיישבה על הספה בסלון.
״אני לא רוצה לדבר על הנשיקה. אני כאן לשבוע, בשביל הפסקת אש. זה הכל.״
היא לא רצינית.
"mi stai prendendo in giro? Madeline, non puoi far finta che non sia successo.".

תרגום מאיטלקית: ״את עושה ממני טיפש? מדליין, את לא יכולה להעמיד פנים שזה לא קרה".

"non chiamarmi Madeline."

תרגום מאיטלקית: אל תקרא לי מדליין.

אני לא יכול איתה. ״אל תעבירי נושא.״
היא גלגלה עיניים וקמה.
התקדמה לכיוון החדר.
״האיטלקית שלך לא רעה.״ הוספתי.
לא יכולתי שלא לראות את התחת החמוד שלה זז מצד לצד...
היא נכנסה לחדר.
לאחר זמן מה, סיימתי לאכול.
הרמתי הכל למקום ומה שצריך למקרר.
חשבתי לעצמי שאם היא הכינה את האוכל,
מן הראוי שאשטוף את הכלים.
לפתע הרגשתי יד על צווארי, זה היה מוזר,
לא שמעתי שהיא יצאה מהחדר.
עזבתי את הכלים והסתובבתי, רציתי לנשק אותה, עד שראיתי.
זאת לא הייתה מאדי.
זאת הייתה מיה. שיט.
״היי יפיוף..״ היא נשקה על שפתיי.
ידה החלה להוריד את חולצתי
״מיה, זה לא זמן טוב..״ -״זה תמיד זמן טוב״
היא נישקה אותי שוב.
עצרתי את ידיה מלהוריד את חולצתי והדבר שלא רציתי שיקרה, קרה.
מאדי יצאה מהחדר, הסתכלה עלי במבט מבולבל.
לנשק אותה אתמול ובבוקר מישהי אחרת זה באמת מבלבל.
מה אני אמור לומר לה? ״נייט מי זאת?״ שאלה מיה
״מישהי שלא צריכה להדאיג אותך.״ מאדי ענתה לה במבט עצבני.
האמת? אני מבין אותה. אם הייתי מאדי הייתי מוריד למיה את הראש באסלה ונותן לי מכות.
ואו, אני מלחיץ את עצמי.
מאדי יצאה מהבית ומיה המשיכה לנשק את צווארי.
״מיה את צריכה ללכת.״ -״אתה אומר את זה הרבה בזמן האחרון, עד שאני גורמת לך לגמור כמו שאתה רוצה..״
אני חייב לדבר עם מאדי.
״נעשה את זה זריז... עשיתי עגיל בפטמות, רוצה לראות?״
-״לא. את צריכה ללכת.״
הכלבה הזאת מעכבת אותי.
תפסתי את ידה והתקדמתי לדלת. יצאנו והיא הלכה לכיוון התחנה וחיפשתי את מאדי בעיניי.
לא ראיתי אותה. היא כבר הלכה.
הסתובבתי לכיוון הדלת, חזרה הביתה ונבהלתי.
מדליין עמדה מאחורי בידיים שלובות.