אהבה ממבט ראשון

4

״מה המספר שלך?״ הוא שאל אותי בזמן שהסתכל לי בעיניים
״וואי וואי אתה לא הולך אתה רץ״ אמרתי לו בציניות הוא צחק ״את מתכוונת לענות בעוד תשובות מתחכמות או להביא לי את המספר?״ אמר והתקרב אליי קצת יותר ״בסדר בסדר״ השתכנעתי ולקחתי מידו את הטלפון כדי לשמור את המספר שלי, בזמן שהקלדתי הופיעה הודעה על המסך
~הודעה מ- יעל אביב~
׳ לא הבנתי אז זהו?, זרקת את הקשר הזה לפח בגלל עבודה מחורבנת? אתה חצוף אתה יודע את זה? חודשיים מהחיים שלי הלכו על לדבר איתך. ׳
מהר סיימתי להקליד והגשתי לו את הטלפון הוא לקח את הטלפון מידי והבין מה קרה
״ראית את ההודעה?״ שאל
״ראיתי הודעה, לא ראיתי מה כתוב בה״ שיקרתי
״אפשר להתייעץ איתך?״ ״ברור״ ״אנחנו לא יצאנו בקטע רשמי, רק דיברנו והיינו בשתי דייטים, הרגשתי שזה פשוט לא בשבילי ועכשיו היא שלחה לי הודעה כועסת כזו, עשיתי משהו לא נכון?״ ״מה היה כתוב בהודעה?״
״היא כתבה שהיא בזבזה חודשיים מהחיים שלה על קשר שלא ילך לשום מקום ושאני חוצפן שאני מסיים את הקשר הזה בגלל העבודה שלי״
״אם אני הייתי בסיטואציה הייתי מבינה שיכול להיות שהקשר לא מתאים והייתי מעדיפה להפרד יפה מאשר לומר דברים שאצטער עליהם אחר כך או שיפגעו בצד השני״
הוא הסתכל אל תוך עיניי, כבר התרגלתי לזה שהוא עושה את זה
ואמר לי ״את אחת למיליון?, כי ככה זה נראה״ צחקתי וחייכתי במבוכה, לא ניתקתי את עיניי מעיניו ״בוס, אנחנו צריכים להתחיל את הטיח אתה בא?״
אחד העובדים שלו קטע את הקשר שלנו
״כן אני בא״ הוא אמר ושלח את ידו לכיווני כדי שאבוא גם כן לקחתי את ידו ונכנסנו יחד לחנות.
הוא לא שחרר את ידי כמה דקות טובות עד שאמרתי ״אני אתחיל לצלם את התהליך״ הוא הנהן ושחרר את ידי .
צילמתי את התהליך, דיברתי עם אחותי וגיסי,הספקתי כבר לעצב את הסטודיו באפליקציה מחדש עד שהגיעה השעה תשע בערב
״איך את חוזרת למושב?״ אמא שלי שאלה בטלפון
״אני אחפש איך לחזור, אולי עם קו או מונית, לא יודעת עדיין״
״טוב תעדכני״ היא אמרה וניתקתי את השיחה.
עומר שמע את כל השיחה ויצא אליי לבחוץ ״אני אקח אותך״
הוא אמר לי בקביעות
״לא לא זה באמת בסדר אני אסתדר״
״אני לא זז מפה עד שאני לא רואה שאת בבית שלך״
״עומר, אני אסתדר, אני יכולה גם לישון אצל אחותי השנייה היא גרה פה בעיר״
״אני לא שאלתי אותך אני קבעתי שאני אחזיר אותך לבית מה כל כך קשה להבין״ הוא אמר ובסוף נכנעתי
״בסדר״ אמרתי בעייפות
הוא החל להתקדם לעבר הרכב שלו ואמר ״יאללה בואי״.
הלכתי אחריו עד שהגענו לרכב, באתי לפתוח את הדלת אבל הוא הספיק לעשות את זה לפניי חייכתי אליו ואמרתי ״תודה״ עליתי לרכב והייתי בהלם שאני סוף סוף בתוך הרכב האהוב עליי הוא הניע את האוטו והחלטתי לומר לו ״אתה יודע שזה רכב החלומות שלי?״ הוא הסתכל בתהייה
ולבסוף אמר ״האישה הראשונה ששמעתי שזה רכב החלומות שלך, בסוף אני אגלה שאת הגרסא שלי באישה״ הסמקתי ממילותיו.
כדי שהנסיעה לא תהיה משעממת הוא שם שירים עד שהגיע השיר שמאז שהוא יצא כולם שואלים אם הוא נכתב עליי ׳רוז- פאר טסי׳
״רוזז אני כותב עלייך שיר ואין לי מה לחרוז, רוצה לראות אותך היום אבל זה לא כדאיי״ הוא שר בקולי קולות ואני צחקתי הוא הסתכל לעברי וחייך גם הוא, שיחת טלפון קטעה את הרגע בינינו
״עומר, סיאלו בלידה״ אביו של עומר אמר לו בטלפון
״מה?? אני בא עכשיו״ הוא ניתק את הטלפון ופנה לכיוון המושב שהוא גר בו
״מי זו סיאלו אם אפשר לשאול?״ ״הסוסה שלי״ הוא אמר.
ואני באמת הבנתי הוא הגרסא שלי בגבר, גם סוסים, גם רכב החלומות שלי, אם אגלה עוד דברים זה יהיה כבר מפחיד.
השער הצהוב שבכניסה למושב שלו נפתח והוא נסע על 120 כדי להגיע מהר לאורוות .
כשהגענו הוא חנה את האוטו מהר בצד ובא לפתוח לי את הדלת לפני הכל, הוא פתח את דלתי וחיכה עד שארד כדי שנלך ביחד.
האורוות היו מהמפוארות שראיתי עם 20 תאים ואפילו יותר שבכולם יש סוסים מרהיבים שנראים לא רגילים .
מישהו מבוגר קרא לעומר לבוא מהר והציג את עצמו ״אהלן, קובי אבא של עומר״ ״רוז איפרגן״ עניתי לו
״את הבת של דודי איפרגן?״
הוא שאל בסקרנות צחקתי ואמרתי ״כן אני הבת הקטנה שלו״ ״אנחנו חברים טובים, תמסרי לאבא שלך דש״ ״אמסור״ עניתי בחינניות והלכתי אחריו לעבר האורווה.