אהבה ממבט ראשון

2

הסטתי את מבטי מהר שלא יראה שאני בוהה בו ואף מזילה ריר
הוא התקרב לעברנו חיבק את אחותי ואחותי לא היססה להציג אותי ״עומר תכיר זאת אחותי רוז, היא הולכת להיות מעצבת הפנים של הפרוייקט הזה״ עומר הסתכל עליי ואני עליו, זה היה נראה שהתעמק בעיניי כמו שאני התעמקתי בעיניו ״נעים מאוד רוז עומר״ הושיט את ידו לעברי וקטע את הקשר עין המשתק שהיה ביננו, הושטתי יד לעברו גם וחייכתי במבוכה, שאלוהים יעזור לי המגע שלו היה הכי מושלם בעולם כל כך מלטף והבנתי שאם לא אקח את ידי במהירות לחיצת היד הזו תהיה מביכה עוד יותר.
עומר לא כל כך הבין למה לקחתי את ידי בכזו מהירות ואף נראה שהוא קצת נפגע אבל מהר התעשת על עצמו ואמר לנו ״יאללה בואו תראו קצת את העסק״ המשכנו כמה מטרים ממקום החנייה שלנו והגענו לחנות.
אם דמיינתי משהו סטנדרטי בנאלי הכי בייסיק בעולם
המקום הזה היה עשרים רמות מתחתיו.
בעודי סוקרת את המקום עומר וטל החלו לדבר ביניהם על השיפוצים, שבירת הקירות וכו וכו..
שלושתינו עמדנו סביב הדלפק וטל עדיין חפרה לעומר ״אני רוצה בקיר מאחורי הדלפק טיח ערבה ומין חצי עיגול כזה רגע אני אמצא תמונה״
״היא רוצה גומחה מעוגלת כזו שנכנסת טיפה לתוך הקיר כדי שיהיה מקום למדפים״ התערבתי בדבריה, תוך כדי זה שאני מדברת מצאתי תמונה להמחשה והראתי לו ״כן כן הבנתי בערך שזה מה שהיא רוצה״
הוא חייך אליי וטל לקחה את תשומת ליבו בדיבורים על מה שהיא רוצה.
את רוב הזמן בחנות העברתי בשעמום חקרתי אותה מכל מקום ואפילו גיליתי שהבן אדם האחרון שהשכיר את החנות לא ניקה את השערות מכיסאות הספּר,
״רו-רו, בואי שנייה תכנסי לאפליקציה תעצבי לי את החלק שלי בסטודיו״ טל אמרה וקטעה את כל מחשבותיי התקרבתי אליה בעודי נכנסת לאפליקציה, נעצרתי לידה וליד עומר ושאלתי אותו
״תגיד כמה מטרים בערך המקום״ הוא חייך אליי ואמר ״הייתי מאמין 3 מטרים לא יותר״ התחלתי לעצב הכל כשעומר וטל מסתכלים אל תוך הטלפון שלי, החיוך מפניו של עומר לא ירד עד שהוא אמר ״איזה טכנולוגיה יש היום יא אללה״ וצחקוק נשמע בקולו
חייכתי אליו וטל ענתה לו ״אתה לא מבין איך היא מעצבת היא לא יורדת מהרמה של ישראלה לוי״ הסתכלתי עליה בתהייה איך היא מצליחה להשוות ילדה בת 18 לפאקינג ישראלה לוי האדריכלית ומעצבת פנים הכי טובה ומוערכת בארץ ״באמת? את יכולה להראות לי ?״ עומר קטע את כל המחשבות שלי ואמרתי לעצמי שאם אגיב בגמגום הלך עליי ״בטח״ נכנסתי לתיקייה של בית שאני עדיין מעצבת
״וואו. את עיצבת את זה? בחיים לא ראיתי דבר כזה, אפילו ישראלה לוי לא ראתה דבר כזה״
צחקתי ועניתי לו ״תודה אבל זה סתם משחק לכיף״ הסתכלתי אל תוך עיניו והוא אל תוך עיניי הרגשתי שהוא עוד שנייה מתנפל עליי בנשיקה אימתנית עד שצלצול הטלפון של טל הפריע לנו ״יאללה רוז בואי נלך צריך לאסוף את לאקי היא מוכנה״ שלושתינו יצאנו מהחנות וטל הלכה לראות את הבניין ליד לבדוק קצת את השטח,
עומר ניגש אליי לאחר שסגר את החנות ואמר לי ״תבואי לראות את המקום לבד בלי שתי העפיפונים האלה, את מבינה יותר מהם וגם יש לי איזה פרוייקט להציע לך״ חייכתי בנימוס כשבתוך תוכי אני נשרפת ופרפרים חותכים את בטני ״אין בעיה, אני חושבת שאגיע בחמישי או ראשון״ ״אני אהיה פה כל יום מתשע בבוקר עד תשע בערב תרגישי חופשי לבוא בכל שעה שתרצי״ חייך אליי ונפרד בלחיצת יד ממני ומטל שבדיוק הגיעה.