פרק 1

62 3 0
                                    

״לא! בבקשה לא תקח אותי במקום אני מתחננת הוא לא צריך למות אני יעשה הכל!״
״הכל?״ הוא אמר בטון קר ואדיש.
בבקשה רק תן לאחי ללכת תעזוב אותו בשקט.
הצחוק האדיש והכבד שלו מהדהד סביבי, עצמתי את עיני בחוזקה והרגשתי דמעות זולגות על לחיי ואל הריצפה המטונפת שנהגתי לקרוא לה ביתי ולחשוב שזה מקום בטוח, טעיתי.
הוא התכופף עד לגובה שלי והניח את אצבעותיו על סנטרי וגרם לי להרים את מבטי אליו.

״אל תדאגי אני עוד אחזור, אני אחזור בשבילך ושאמצא אותך את תהיי שלי.״

קמתי בבהלה והסתכלתי סביבי בלחץ מבינה שזה אותי הסיוט עוד הפעם אותו החלום מאז אותו הלילה מלפני 13 שנים.

״מלוני! הכל בסדר שמעתי צעקות״ נכנס בבהלה לחדר אחי הגדול סבסטיאן הוא היה בן 7 באותו הלילה.
עכשיו הוא בן 20 ודואג לי ולסבתא שלנו ומוודא ששום דבר לא יקרה לנו הוא תמיד היה כי מגונן אבל מאז אותו ערב זה רק גבר.
״עוד סיוט?״ הוא מילמל ומשך אותי אליו לחיבוק חזק.
״כן.. אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי״
״אני נשבע שאם הוא רק התקרב אלייך אני יהרוג אותו.״
״זה בסדר אני יכולה לדאוג לעצמי.״

התרחקתי ממנו והלכתי לשירותים האומנם השעה הייתה רק חמש בבוקר אבל אני יודעת שאני לא אצליח להירדם בחזרה.

״מלודי, תני לי להגן אלייך אני יודע שאת חזקה אבל אני רק רוצה לעזור לך...״
״אמרתי לך שאני בסדר סב, (קיצור של סבסטיאן) אני יודעת לטפל בעצמי!״ אני מתפרצת לדברים שלו. הסתובבתי אליו וראיתי אותו מביט על הריצפה במבט מיואש ונאנחתי.

״אני צריכה להיכנס להתקלח.״ הוא הינהן והתקדם לדלת היציאה.
״מלודי, אני מצטער על זה שבאותו היום לא יכלתי להגן עלייך אבל אם תרצי או לא אני תמיד יעשה הכל בשבילך ואדאג שלא יקרה לך כלום.״ הוא אמר ויצא מהדלת.

*******
סיימתי להתקלח והלכתי למטבח להכין לסבתא אוכל.
״הנה את סבתא הכנתי לך טוסט עם קינמון.״
״אויש מתוקה שלי תודה רבה!״
היא אמרה ונישקתי את לחייה והתחלתי להכין לעצמי ארוחת בוקר.
סב נכנס למטבח ונתן לי נשיקה במצח וגם לסבתא.

״אני הולכת למצוא עבודה היום..״ מילמלתי בלחש תוהה אם סב שמע אותי.
הרמתי את מבטי וגיליתי שהוא שמע אותי.
תמיד תהייתה לו שמיעה טובה.
״לא את לא.״
השפלתי את מבטי בחזרה לאצבעות שלי.
אני מנסה להרגיע את עצמי מלריב איתו שוב.
~מלודי תנשמי עמוק~
אני יודעת שהוא צודק,סב תמיד היה אח מגונן עד כדי כך שאני מרגישה שאני בקושי חיה את החיים שלי כפי שאני רוצה אלה כמו שהוא רוצה הרמתי את מבטי שוב וראיתי אותו בוהה בי.
~טוב פשוט תציבי לו עובדה אל תשאלי אותו~ חשבתי לעצמי
״סב אני מצטערת כבר החלטתי״
״אמרתי לא אז לא תשכחי מזה אני לא הולך לשנות את דעתי.״
״אתה לא יכול לשלוט על החיים שלי לנצח!״
כן אני מתעצבנת מהר...

״מי היה מאמין״Where stories live. Discover now