לפני שנה וחצי...
הנשימה הכבדה של שניכם התערבלה. גופכם המיוזעים צמודים, קולעים את איבריכם ביניכם. פיכם היו קרובים כל-כך שכמעט ויכולת לטעום את הוויסקי שהאלפא שלך שתה זמן קצר פני כן. ידעת מה הוא רוצה. זה קרה כל פעם שהיה שיכור. האלכוהול היה ממסיס את הרציונאליות שלו והוא היה מנסה לעשות דברים שבמפורש אמרת לו שאסור.
בשנייה שהוא ניסע להתקרב עוד, הפנת ממנו את פניך. הרגשת את שפתיו הרטובות על הלחי שלך. לשונו יוצאת החוצה ומחליקה על קו הלסת שלך באיטיות. רצית להתנגד, אבל הוא בחר את הרגע הזה כדי להחליק את ידו ביניכם ולתפוס בזין שלך.
אנקה לא רצונית נמלטה מפיך ואתה ניסית לשאוף אוויר, בתקווה לקבל קצת יותר חמצן למוח המעורפל שלך. ידו החליקה עליך וגופך נרעד. פיו הגיע אל האוזן שלך ואפו התחכך באזור שמאחוריה. זה גרם לך להתפתל תחתיו, ידעת טוב מאוד מה הולך להגיע עוד מעט, אבל לא היית מסוגל להדוף אותו. הוא תופס בשערך חזק, כדי לא לאפשר לראש שלך לזוז. ידעת שזה למענך, כדי שלא תיפגע אם תחליט להירתע ממנו ועדיין שנאת את זה. כשהוא נושך את האוזן שלך, המאבק שלך הפנה את מקומו לאורגזמה ששטפה אותך בגלים מכף רגל ועד ראש.
הוא התרחק מאט והביט בפניך הסמוקות, מכוסות הזעה. הוא כבר עזב את שערך והיית חופשי, אבל עדיין לקח לך מספר רגעים לחזור לעצמך. כשזה קרה, הבנת שהאגודל שלו מחליקה על הלחי שלך בתנועות ליטוף איטיות.
הדפת אותו מעליך והוא נחת לצידך.
"אני צריך להעניש אותך?" לא הצלחת לגייס מספיק עויינות לקולך.
"אם אתה רוצה." הוא התמתח לצידך בנינוחות מעצבנת.
מאש שאריק החזיר אתכם להסדר הישן שלכם, הוא כל הזמן ניסה לעבור את הגבולות שהצבת לו. במיוחד אם הדבר היה קשור בלנשק אותך. תהית איזה עונש יגרום לו להיות ממושמע יותר. סקרת את גופו בחיפוש אחר רעיונות והזקפה שלו תפסה את תשומת ליבך. בהחלטה של רגע, זחלת לכיוונה והתמקמת בין רגליו.
"שלא תעז לגמור." הזהרת אותו לפני שהנמכת את פניך.
לקחת את הפירסינג שלו בין שינייך ומשכת. בתגובה, אצבעותיו נקמצו על הסדינים שסביבו ואנקת הנעה יצאה מפיו. משכת יותר חזק והקול הפך לכאוב ומיוסר. שחררת את אחיזתך והבטת בו מנסה לתפוס את נשמתו. כשזה נראה שהוא נרגע מעט, הנמכת את עצמך שוב ופיך עטף את הזין שלו. אחרי כמה מציצות ניסיוניות, היית בטוח שהוא שולט בעצמו מספיק, לכן הרגשת בטוח לחשוף שניים. שמעת את אנקת הכאב שלו כשגררת את שינייך לאורך איברו, פוצע את העור. אבל הוא לא עשה שום תנועה בשביל להתנגד אליך. התגובה החידה שראית למעשתיך הייתה באיברו שהפך לקשה יותר מקודם. העברת את לשונך על העור הפצוע, מעודד את ההחלמה המהירה וטועם דם. עשית עוד כמה מציצות, מרגיש את האלפא שלך חוזר לעצמו. זה היה סימן לכך שהוא מוכן לסיבוב נוסף, אז חזרת על התהליך שוב. ושוב. ושוב.
כשזה נראה שהוא כבר לא יכול יותר, הרמת את פניך והבטת בו.
"אתה יודע מה עשית?"
"עברתי על החוקים." התנשם.
"ומה אתה צריך לעשות?"
"להפסיק עם זה." מיהר להגיד. "מארק, בבקשה..."
ידעת מה הוא מבקש. רשות לגמור.
"אתה יכול." העברת את האצבע על ראש הזין שלו והגירוי המינורי הזה הספיק לו, הנוזל הלבן מכסה את בטנו כשגופו מתעוות עם כל גל של אורגזמה שעבר דרכו.
ידעת שהתשת אותו מעבר ליכולת לזוז, לכן לקחת על עצמך את המשימה להעביר מגבת לחה על גופו ולנקות אותו מהזעה והזרע. כיסית אותו בשמיכה, מביט בפניו השלוות כשישן. האלפא שלך.
התקלחת והתלבשת במהירות. כשיצאת מהסוויטה שלו לא ציפית להיתקל פנים מול פנים בלונה.
נתת לעצמך לסגור אחריך את הדלת, ראשך עובד במהירות מטורפת בשביל לנתח את המצב ולתת לך פתח מילוט.
הסתובבת אליה שוב. בדממה שעופפה את שניכם, לא יכולת שלא להודות בפני עצמך שהבחירה שלך הייתה טובה. טובה מדי אפילו. בחרת בלונה מעולה. ילידת להקה שהייתם איתה ביחסים טובים מאוד. מחונכת מגיל אפס בשביל לתפוס את מקומה של לונה.
מולך עמדה זאבה בגובה מטר שישים עם יציבה מושלמת, שער שטני ארוך מאוד. פניה נראו כאילו גולפו משיש. עצמות לחיים גבוהות, אף קטן וישר ושפתיים מלאות. דברים שהחינוך שלה לא אפשר לה להביע במילים, השתקפו בעיניה הכחולות. עיניים שהביטו בך בבוז ושנאה.
ניסית לא להסתכל מטה אל הבטן הבולטת שלה, שהעידה על הריון מתקדם. כך רגשות האשם שלך היו מעט קטנים יותר.
"גברתי." הרכנת את ראשך.
"מה אתה עושה פה בשעה כזאת?" קולה המתנגן היה קר ומרוחק.
"אלפא קרא לי בשביל לתת הנחיות דחופות למחר בבוקר."
היא סרקה את חזותך וידעת שהיא לא מאמינה לאף מילה שלך. גם אתה לא היית מאמין לעצמך. שערך האדום היה עדיין לח מהמקלחת שעשית. הבגדים שלך היו מקומטים וישבו עליך ברישול. והכי גרוע, למרות המקלחת, הסרחת מריחו של האלפא שלך. ולפי איך שאפה התעקם לשנייה, גם היא הריחה את זה.
"אתה יכול ללכת עכשיו." היא עשתה תנועה שהבהירה לך שיש בכוונתה להיכנס לסוויטה.
"גברתי." רכנת נמוך יותר, ממשיך לחסום בגופך את הכניסה. "לאלפא היה יום עמוס וכרגע הוא נח."
"אני מודעת לעומס של התקופה האחרונה. אבל הוא צריך להבין שבתור לונה, אני צריכה להופיע בלו"ז שלו, לא משנה מה." היא המשיכה ללחוץ.
"גברתי צודקת בכל. אבל ההוראות שלי היו לא לאפשר לאף אחד להיכנס." העזת להרים את עינייך אליה. "לאף אחד." הדגשת את המילים.
פניה התעוותו בכעס, אבל היא הצליחה למשול ברוחה ולא להתפרץ. היא התקרבה אליך ותפשה בפניך בחוזקה. הציפורניים שלה חופרות בלחיים שלך.
"אל תחשוב שאני לא יודעת מה אתה עושה." המילים שלה נטפו ארס. "יבוא יום וכולם יראו את הפנים האמיתיות שלך." היא הייתה חכמה. וידעת שהחוכמה שלה יום אחד תעלה לך ביוקר. אבל קיווית שהיום הזה עוד רחוק.
בלית ברירה, היא וויתרה ופסעה משם. צעדיה היו יציבים ומדודים. היא הפסידה בקרב מול המאהב של בעלה ועדיין ניסתה לשמור על כבודה העצמי. לו היית רק המאהב, יכול להיות שהיה לה סיכוי. אבל היית הרבה יותר מאחד שנכנס איתו למיטה. ואת זה אף אחד לא ידע.
YOU ARE READING
(bxb) מנהיג צעצוע
Hombres Loboעולמם של אנשי-זאב הוא מקום קשוח. בלהקות הגדולות ההיררכיה נוקשה והמשמעת קרובה לצבאית. פה אין מקום לחלשים. אבל גם החלשים רוצים לחיות. והם יעשו הכל כדי לשרוד. זהו סיפורם של שני זאבים שנולדו לא מתאימים לעולם הזה, אבל ילחמו עם כל מה שיש להם בשביל להיות ח...
