רחוק ממך

פרק 4

דניאל

ישבתי ליד שולחן הישיבות, מוקף בשני חברי, שותפי לעסק, אביב ואורן. דנו בפרטים של מיזם המועדון האחרון שלנו, התוכניות והשרטוטים שנפרשו לפנינו על השולחן.

אביב נשען לאחור בכיסאו, הבעה מהורהרת על פניו. "אני עדיין חושב שאנחנו צריכים להוסיף עוד קטעי VIP", אמר והקיש באצבע על אחד השרטוטים. "אנחנו יכולים לגבות תשלום נוסף עבור גישה לאזורים האלה, וזה יגדיל את הרווחים שלנו".

אורן הנהן בהסכמה. "אני מסכים," הוא אמר. "אבל אנחנו צריכים גם לוודא שהאווירה הכללית תהיה יוקרתית ובלעדית. אנחנו לא רוצים למשוך את הקהל הלא נכון".

רכנתי קדימה, תופף את אצבעותיי על השולחן בזמן ששקלתי את ההצעות שלהם. הייתי בעסקי המועדונים כבר הרבה זמן, וידעתי כמה חשוב למצוא את האיזון הנכון בין יוקרה לבלעדיות.

"אני חושב שאנחנו יכולים להשיג את זה על ידי איסוף קפדני של רשימת האורחים שלנו ויישום קוד לבוש קפדני," אמרתי לאחר רגע של הרהור. "אנחנו רק צריכים להקפיד לשווק את עצמנו כמפעל ברמה גבוהה ולגבות תשלום בהתאם."

❀❀❀

כשאספתי את חפצי ויצאתי מהמשרד, לא יכולתי שלא לחוש עייפות. זה היה יום ארוך, וציפיתי לחזור הביתה ולנוח קצת.

אבל כשעשיתי את דרכי אל המכונית שלי במגרש החניה, הטלפון שלי צלצל בכיסי. שלפתי אותו וראיתי שזה ליאם מתקשר. באנחה, עניתי לשיחה.

"כן? מה קורה?" אמרתי, נשענתי על המכונית שלי. השעה הייתה מאוחרת, וקיוויתי שליאם כבר היה ישן.

"היי אבא," נשמע קולו של ליאם דרך הטלפון. הוא נשמע נסער ולחוץ. "אני יכול לשאול אותך משהו?"

פלטתי אנחה נוספת, תוהה מה הבן שלי יכול לרצות לשאול אותי בשעה זו. "בטח, מה?"

היה רגע של שקט בצד השני של הטלפון, וכמעט יכולתי להרגיש את ההיסוס של ליאם. יכולתי לומר שכל מה שהוא עומד לשאול לא הולך להיות קל.

הייתה הפסקה בקצה השני של הקו, וכמעט יכולתי לשמוע את ליאם אוסף את מחשבותיו. "אפשר ללוות קצת כסף?" הוא אמר לבסוף, קולו מהוסס.

הרגשתי כאב של רוגז. זו לא הייתה הפעם הראשונה שליאם ביקש ממני כסף, וידעתי שזו כנראה לא תהיה האחרונה. "כמה אתה צריך?" שאלתי, קולי עגום.

"רק כמה מאות," ענה ליאם במהירות. "זה בשביל משהו חשוב, אני נשבע."

גלגלתי עיניים. "מה זה הפעם? עוד מסיבה? עוד טיול עם החברים שלך?" לא יכולתי שלא להישמע עצבני.