הרים של בגידות

פרק 2

  נקודת מבט - מאי
• התעוררתי בבהלה מצפירות המכונית ומהצעקות של ג׳ניפר ״ מאי קדימה אנחנו צריכות לצאת!״ הבנתי שאני מאחרת מה שלא היה מפתיע, קפצתי מהמיטה צחצחתי שיניים ושטפתי פנים במהרה

אפילו זמן להתלבש לא היה לי כי ג׳ניפר כל שנייה צפרה לי אז נשארתי עם הפיג׳מה שהייתה טרנינג אפור וחולצה לבנה קרועה בצווארון שחשפה את כתפי, לקחתי את המזוודה שלי ביד אחת וביד השנייה את נעליי ורצתי אל המכונית

״טוב שנזכרת לבוא באמת״ ג׳ניפר אמרה בחצי צחוק, הנסיעה מבוסטון לסנט לואיס היא 22 שעות אז שמתי את האוזניות שלי והתחלתי להשלים את שעות השינה שאיכשהוא תמיד חסרות לי.

״הגענו״ ג׳ניפר צעקה בהתרגשות שהייתי מופתעת שעדיין נשארה לה אחרי שנהגה יום שלם, הסתכלתי מהחלון ונחשפתי לבית קטן, יותר קטן ממה שהיה לנו בבוסטון, ומסביבו הייתה גדר לבנה לא גבוהה בכלל שתחמה את כל השטח שלנו.

ג׳ניפר כבר התקדמה אל תוך הבית ואני בנתיים יצאתי מהרכב להביא את המזוודה מהבגאז, הייתי עסוקה בלהרים את המזוודה הכבדה שפתאום שמעתי רעש של אופנוע שהיה שנשמע מאוד קרוב, הרמתי את ראשי וראיתי אופנוע מתקדם לכיווני על משהו כמו שישים קמ״ש, זה היה דוקאטי סטריטפייטר V4 למבורגיני יש כאלה רק 630 יחידות בכל העולם וזה עולה יותר מכל החיים שלי

תמיד אהבתי אופנועים לאבא שלי היה אופנוע, אחרי שהוא נכנס לכלא הייתי רוכבת עליו קצת אבל תמיד הייתי נזכרת בו שהייתי רוכבת וזה זיכרון שהייתי רוצה להשכיח, כל החיים שלי עבדתי בשביל לקנות לעצמי אופנוע אבל כשעברתי לגור לבד עם ג׳ניפר הייתי צריכה לעזור לה עם ההוצאות אז זה לא כל כך הלך.

רעש האופנוע קטע את מחשבותיי ברגע ששמעתי אותו לא מתרחק הסתובבתי וראיתי את האופנוע חונה בשביל הגישה של הבית לידינו שהיה עצום ביחס לבית הקטן שלנו.
הבחור שהיה על האופנוע ירד ממנו והוריד את הקסדה ״וואו״ לחשתי לעצמי

הוא היה משהו כמו מטר תשעים עם שיער שחור פחם ועיניים ירוקות שאפילו מהמרחק בנינו הצלחתי להבחין, ״מאי את באה?״ ג׳ניפר צעקה מפתח הדלת מה שגרם לי להבין שבהיתי בבחור דקה שלמה

התקדמתי עם המזוודה בידי אל הבית החדש ופעם השנייה שהסתכלתי הוא כבר לא היה שם.

התחיל כבר להחשיך ואני בנתיים הייתי בחדר שלי שלא שונה מכל הבית היה קטן במיוחד, הוא הכיל מיטה וארון בעל דלת אחת וחלון גדול מעל המיטה שהנוף ממנו היה אל בית השכן מה שלא היה מלהיב במיוחד

לא הצלחתי להירדם כל הלילה רק חשבתי על איך יהיה מחר, אם אני ימצא חברים חברה אחת לפחות? ומי זה הבחור שראיתי בצהריים, אבל זה לא רק המחשבות שהפריעו לי לישון, השכנים מצאו יום לארגן מסיבה הרגשתי שהבוקסות היו על הראש שלי וככה זה המשיך עד השעה ארבע