הרים של בגידות

פרק 5

- יפות שלי הפרק הולך להיות חצי מנקודת המבט של מאי וחצי של ג׳ייקוב אז שימו לב שלא תתבלבלו, ותעדכנו אם להמשיך לכתוב💕

נקודת מבט ג׳ייקוב
• לא לא זה לא יכול לקרות לי מה אני עושה, אחרי שהתפללתי שהבן אדם שפגע במאי שהעז להרים עליה יד ירקב בכלא זה המזדיין שאני צריך לשחרר?

כבר שנים שעשיתי הכל כדי לקבל את האמון של אבי, את ההרגשה שהוא יהיה גאה בי פתאום הכל כבר לא עניין אותי, לא היה אכפת לי מכלום

לא מאיזה אמון מזדיין לא מהמאפיה, רק ממאי שלי, מהסטוקרית הקטנה שלי זאת שמטריפה אותי שמעלה בי רגשות שאף פעם לא חוויתי.

אבל הייתי צריך לוודא שזה באמת נכון. התפללתי שלא, טוב יש הרבה אנשים ששם המשפחה שלהם הוא קולינס לא? ״אם אתה רוצה שנשחרר את התחת שלך מפה אני צריך שתפרט לי מה עשית״

הוא גלגל את עיניו בעצבנות ״רצחתי את אישתי ואז תקפתי את הבת שלי אבל אני לא חושב שהצלחתי לרצוח גם אותה.״ הוא ענה בקלילות

״איך קראו לבת שלך?״ שאלתי בחוסר רצון, רק שזה לא יהיה הוא ״זה הכרחי?״ ״איך פאקינג קוראים לה שאלתי!״ צעקתי בעצבנות
״מאי״

פאק כמה שרציתי להוריד למניאק הזה את הראש ולגרום לו להתחרט על כל מה שהוא עשה אבל ידעתי שאני לא יכול.

לקחתי את רגליי ועפתי מהכלא המזורגג הזה כמה שיותר מהר כי הייתי כל כך קרוב להחזיר לזין הזה מה שמגיע לו

כל הדרך חשבתי מה עליי לעשות, הרי זה היה ברור שאעשה הכל כדי שהוא לא ידרוך מחוץ לכלא כל חייו, אבל איך?

החלטתי שכרגע לא אספר למאי דבר כדי שלא תתחיל להילחץ, הפחד בעיניה עדיין תקוע לי בראש

פאק מה הייתי עושה כדי שהיא תדע שכל עוד אני פה אף אחד לא יניח עליה אצבע.

                               נקודת מבט מאי
• סוף כל סוף השיעור הסתיים, כל היום הראש שלי כאב מאתמול בלילה שתיתי כל כך הרבה אך לרגע לא שחכתי את מה שקרה, ״כי את פאקינג עושה לי משהו מאי״

לא הצלחתי לשחרר מהמשפט הזה כי הרגשתי בדיוק אותו הדבר, הוא עושה לי משהו, משהו שלא הרגשתי בחיים

לא ראיתי את ג׳ייקוב כל היום אז שיארתי שהוא לא בא לבית ספר, איך שנכנסתי אל חניית הבית ראיתי אותו, הוא היה עם חולצה שחורה ומכנס מחויט שחור, פאק כמה שהוא היה נראה טוב

ציפיתי בו נכנס אל הבית אבל הייתי חייבת תשובות, לא יכולתי לסבול עוד יום אחד עם המחשבות על המשפט הזה