Do you think Im pretty?

פרק 2

"מור מאמי,קומי,את עוד תאחרי" שמעתי את הקול של אמא שלי
"מה השעה?"שאלתי אותה בקול ישנוני
"7 וחצי,יאלה קומי" שבע וחצי...רגע מה
מה שבע וחצי?!שיט אני אאחר.
קמתי בבום והלכתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים,ניגשתי אל הארון ולבשתי חולצת בצפר לבנה גינס בהיר עם קרעים,וסנדלים בצבע שחור,הלכתי לכיוון המטבח והרחתי ריח של חביתה
"בוקר טווב" אמרתי לאמא שלי והבאתי לה נשיקה
"מישהי קצה עם מצב רוח" אמא שלי אמרה וצחקה
"כן,לא כל יום זה היום הראשון ללימודים"
אמרתי וחייכתי,היום מור החדשה מתחילה מחדש.
אכלתי את ארוחת הבוקר,לקחתי את תיק בית ספר שלי,מפתחות ויצאתי לכיוון בית הספר
שמעתי מוזיקה באוזניות
"Its been a long day without my friend and I tell you all about when I see you again..."
זימזמתי לי באוזניות. שמעתי צפירת אופנוע,הסתובבתי וראיתי ילד,בערך בגיל שלי
"היי ילדה" הוא אמר לי
"היי" חייכתי אליו
"ראיתי שאת לומדת במקיף,גמאני,רוצה טרמפ?"הוא שאל
"לא תודה,זה בסדר" אמרתי לו וחייכתי לו חיוך ידידותי
"מה שאת רוצה..אז נתראה בבית ספר?"
"כנראה" אמרתי לו והוא נסע ,עצר וחזר אחורה
"אני ליאור,את?"
"מור"
"שם יפה" הוא אמר לי וקרץ,ונסע לכיוון בית הספר ,הוא כנראה חדש,כי לא ראיתי אותו בשנים הקודמות,אבל בעצם הייתי די בלתי ניראת,ולא הכרתי את כל הבית ספר,אבל זה הולך להשתנות.
לאחר הליכה של עשר דקות הגעתי לשער של הבית ספר,נשמתי נשימה עמוקה,ונכנסתי,חלק מהפרצופים זיהיתי,חלק לא,הכל נראה כל כך דומה,אבל גם כל כך שונה,בחנתי את רחבת בית הספר וראיתי שלוש בנות נראות בגיל שלי מתלחששות ומצביעות עלי,ואז הן התקרבו לכיוון שלי
"היי" הגבוה מבין שלושתן אמרה לי,דווקא נראת חמודה,גבוה,עם שיער חום חלק,עינים חומות גדולות,היא הייתה רזה,והצבע עור שלה היה גם שחום
"היי" אמרתי וחייכתי
"אני נוי,זאת לין וזאת עדן" הגבוהה אמרה ,ולאחר מכן הצביעה על ילדה בגובה שלי,עם שיער בהיר,לא בלונד,אבל כמעט,היו לה עיניים ירוקות,היא הייתה קצת שמנמנה,אבל זה לא הפריע למראה שלה,קראו לה לין.
עדן הייתה מתולתלת,וגם קצת גבוה אבל לא יותר מנוי,היה לה שיער בצבע חום ובקצוות בלונד,השיער שלה היה מבולגן ואהבתי את זה,היא הייתה בהירה בצבע הגוף שלה,והיו לה עיניים חומות,הייתה נראת חמודה
"היי" שתיהן אמרו וחייכו אליי
"אני מור" אמרתי להן
"את חדשה?" נוי שאלה אותי,לא ידעתי בדיוק מה להגיד לה..להגיד שהייתי כאן כבר?או להגיד שאני חדשה?
"כן,עברתי לכאן לא מזמן" שיקרתי
"בואי אנחנו נראה לך את בית הספר" עדן לקחה את היד שלי והובילה אותי לכיוון המגרש,ולאחר מכן לקפיטריה,ואז לקומת המעבדות,לכיתות הרגילות,ואז למזכירות
אני כן זיהיתי אותן מפעם,אבל כנראה שהן לא זיהו אותי,כלומר,הן באמת לא יודעות מי אני?
ככה עדיף,באמת להתחיל מחדש
הן הסבירו לי על חבורה בבית ספר ,כנל לחבורה של סיוון,אבל נודע לי שאת סיוון העיפו למוסד,בגלל התנהגות לא נאותה,אז החבורה שלה כוללת את בן ,סופי,עומר וקורל
לאחר מכן ניגשתי למזכירות,לקחתי את הקוד ללוקר שלי,ואת המערכת שעות שלי, גיליתי ששובצתי לכיתה יא3,אני בכיתה עם נוי,ולין ועדן בכיתה יא2
פיספסנו שעה ראשונה בגלל כל הסיור,אז נכנסו לשעה שנייה והתיישבתי ליד נוי,היה שיעור אנגלית,עם בתיה,שגם אותה אני זוכרת,אבל היא לא זוכרת אותי..וואו באמת הייתי בלתי נראת בבית ספר הזה,אבל שוב,עדיף ככה...
לאחר 45 דקות מייגעות היה צילצול,וירדנו לקפיטריה
"וואו אני גובעת" אמרתי לנוי
"חחח גמאני,בואי,יש היום פיצה" היא אמרה בהתלהבות,לקחה לי את היד ורצנו לקפיטריה
לקחנו מגש ועמדנו בתור,לאחר חמש דקות לקחנו את האוכל וישבנו בשולחן,שנוי,הסבירה לי שזה המקום שלהן,אז כנראה שאני עכשיו חלק מהחבורה שלהם..?
"היי מור,מישהו נועץ בך מבטים" לין לחשה לי,הסתובבתי לכיוון שהיא אמרה לי,וראיתי את הילד מהבוקר..נראלי ליאור קראו לו
"חח כן,זה ליאור,הכרתי אותו בבוקר בדרך לבית ספר,הציע לי טרמפ"
"אומאייגדד,תראיי איך הוא חתיךך"עדן קפצה והתלהבה
והאמת שהוא באמת נראה טוב,גבוה,שזווף,שיער שחור ועינים כחולות בהירות
חייכתי אליו והוא נופף לי לשלום ,והתקדם לכיוון שלי
"היי מור" הוא חייך חיוך נבוך,הבנות לידי צווחו מאושר
"היי ליאור"אמרתי לו
"אמ..באלך נלך לסיבוב?"הוא גירד בעורף שלו
"בטח למה לא"אמרתי לו וקמתי
"ניפגש בכיתה?"פניתי לנוי
"בטח"היא אמרה לי וקרצה
אמרתי ביי לשאר הבנות והלכתי עם ליאור לכיוון המדשאות
"אז מה..את חדשה כאן?"הוא שאל
"כן"שיקרתי שוב
"איזה כיתה את?"ליאור שאל אותי
"יא" אמרתי תוך כדאי שאני מתיישבת על הדשא
"חחח מה את בדואית?בואי שבי על הספסל" ליאור צחק ואמר
"לא רוצה נחמד לי כאן"אמרתי כמו ילדה קטנה,וליאור התיישב לידי
"בדואית הא?"שאלתי אותו וחייכתי חיוך מנצח
"שקט את"הוא אמר לי וצחק
היו כמה שניות של שקט מביך
"אז מה..איזה כיתה אתה?"
"יב" הוא הסתכל עליי וחייך
"ספרי על עצמך קצת"הוא אמר לי והסתכת עליי
"אני מור כהן,בת 17,הייתי במשך שנה בשליחות באמריקה עם אמא שלי,אני אוהבת לשמוע מוזיקה,ולצייר,חדשה כאן כמו שאתה כבר יודע חח ,ילדה טובה,לא שותה ולא מעשנת ,טובה בלימודים..
האמת הכרתי כאן שלוש חברות,עדן לין ונוי,וזהו אני חושבת" אמרתי לו וחייכתי
"תורך"
"אני ליאור אוחיון,בן 17 וחצי כיתה יב,אני מהקטנים של יב ,שותה,מעשן לפעמים,אבל רק נרגילה עם חברים
יש לי אחות קטנה,בת ארבע,כל החיים שלי היא,קוראים לה טל,אוהב לשחק כדורגל ולצאת עם חברים
וזהו אני חושב" הוא אמר ושתק
הוא הסתכל עליי במשך כמה שניות ומשהו צבט לי בלב..
"טוב,שנזוז?"ניסיתי לצאת מהמתח המביך הזה
"אמ.כן..נזוז"הוא מילמל וגירד שוב בעורף שלו
וחזרנו למבנה של בית הספר
-----
926 מילים,השקעתי,אשמח אם תראו נוכחות(: