קשר אסור

שלום ספרד

פרק 5

נ.מ דניאל

התעוררתי בבוקר במיטה זרה הייתי מבולבל ושיחזרתי את כל האירועים שקרו אתמול והבנתי איפה אני
חמש דקות אחרי שהתעוררתי נשמעה דפיקה
"כן...?" אמרתי ואותה אישה מאתמול נכנסה

"היי זוכר אותי?" היא שאלה בעדינות וקלטה שרק התעוררתי "כן... זוכר..." עניתי בלי ממש רצון
"אני אתן לך זמן להתעורר ולהתארגן אני מחכה בחוץ" היא אמרה ובכך יצאה מהחדר

קמתי מהמיטה לכייון השירותים עשיתי מקלחת קצרה ציחצחתי שיניים ולקחתי את הדברים ויצאתי מהחדר והיא חיכתה בחוץ באמת

"בוקר טוב איך אתה מרגיש?" היא שאלה בנחמדות הזאת שטיעבתי משום מה כנראה לא הייתי רגיל לזה....
"כמו חרא" לא היססתי לענות לה ככה באמת הרגשתי ככה
"טוב כל אחד וההרגשה שלו... הנהג בחוץ מחכה לך משם אתה תטוס לספרד שם תחכה לך המשפחה החדשה" היא הסבירה לי בקצרה והינהנתי

יצאתי החוצה נכנסתי לרכב ובמשך כל הנסיעה שמעתי מוזיקה באוזניות ולטחר נסיעה של כשעה שעה וחצי הגענו לשדה תעופה

עליתי על המטוס לקחתי את מקומי והיה תינוק בטיסה כבר נפלא "פאקינג שיט..." מילמלתי שמסתבר שהוא ישב שתי שורות מאחורי
שמתי את האוזניות והתחלתי לצייר

"נוסעים נכבדים אנו נוחתים ברגע זה ברוכה הבאה לספרד" הטייס אמר נראלי והסתכלתי מהחלון הנוף היה יפה * אולי זה לא יהיה כזה נורא... * חשבתי

יצאתי מהשדה תעופה ואישה וגבר חיכו לי עם שלט שכתוב עליו 'ברוכה הבאה דניאל' והם רצו לחבק אותי אמר מהר מאוד מנעתי מהם והם הבינו את הרמז "מצטערת" האישה אמרה הנהנתי בכוונה לסמן לה שזה בסדר כי היא לא התכוונה היא לא ידעה בדיוק את מה שעברתי

"נעים להכיר אותך דניאל אני רוי וזאת גסיקה"
האיש אמר והציג גם את אישתו אני מניח...

"שלום דניאל מצטערת אני פשוט שמחה לראות אותך מהיום אנחנו ניהיה ההורים שלך נדאג לך להכל מבטיחים" האישה אמרה בהתלהבות ייתר שלא אהבתי ממש אבל משהו בזה כן הרגיש לי טיפה מנחם

נכנסתי לרכב שלהם זה היה רכב די פשוט אני חושב טויוטה אבל זה לא באמת שינה לי

הגענו לבית החדש שלי
הוא לא היה קטן אך לא ענק, הוא היה בית ממוצע בעל שתי קומות כמו שאר הרחוב
הוא היה נראה חמים ואוהב אבל לא פיתחתי ציפיות מאז נולדתי ככה שידעתי לחיות עם אכזבות

"זה הבית שלך מהיום תרגיש בנוח לראות טלויזיה לקחת אוכל או חטיפים כשתירצה ושמנו לך בחדר גם טלויזיה שלא תצטרך לרדת עד למטה כדי לראות" גסיקה אמרה באותה התלהבות ממקודם

"בוא אראה לך את הבית בקטנה" רוי אמר והלכתי אחריו

הוא הראה לי את השירותים החדר שלהם חדר עבודה סלון מטבח ובסוף את החדר שלי הוא היה טיפה יותר גדול מהחדר הקודם שלי אבל הוא היה יותר יפה יותר מעוצב אהבתי אותו.

הם נתנו לי לארגן דברים ולהסתגל בינתיים גסיקה הכינה אוכל במטבח
סידרתי את הדברים ושמתי לי מוזיקה והתחלתי לצייר את אמלי התגעגעתי אלייה אני עדיין לא מאמין על מה שקרה זה פשוט סיוט אחד גדול שהתגשם לצערי...

לאחר חצי שעה גסיקה פתחה את הדלת וקראה לי לאכול, ירדתי אחריה והייתי בשוק
השולחן היה מלא במאכלים אומנם לא ממש הרבה
אבל הוא היה חם ומריח טוב
היה אורז, תפוחי אדמה, עוף, ירקות, גבינות וצנימים

התיישבתי ולקחתי קצת מכל דבר לא אכלתי הרבה לא יודע אם מתוך הרגל נימוס או....

אחרי הארוחה עליתי למעלה והמשכתי לצייר הפעם ציירתי מפלצת מוזרה כזאת מלאה בקווים כמו חור שחור מצויר עם פנים ו... לא יודע...

אחרי כמה זמן התארגנתי לשינה ונירדמתי בקלות
המיטה הייתה פי אלף יותר נוחה מהקודמת

התעוררתי פתאום מלא בזיעה וטיפה דמעות
* זה היה רק סיוט... זה היה רק סיוט... * ניסיתי להרגיע את עצמי אבל כל פעם מחדש הייתי קם באמצע הלילה אחרי סיוט עם אותה הדמות המוזרה המפלצת הקריפית שהייתי מצייר בצבעים שונים בזויות שונות בפרצופים שונים

נשארתי ער עד הבוקר ולידי שכבה לה הבובה האהובה על אחותי מזכירה לי כל פעם מחדש כמה מדהימה היא הייתה וכמה לא מגיע לה את מה שקרה

בשעה ארבע לפנות בוקר בערך נרדמתי מחדש

מה אומרים? אני רואה שלאט לאט התמיכה גלדה ואני ממש שמחה ואוהבת אתכם אנסה רק בשבילכם להוציא עוד פרק עד סוף השבוע

נ.ב מי עוד חולה על ספרד?