~דילוג זמן~
התארגנתי וירדתי למטה, לחכות לגורן. הקדמתי בכמה דקות אז ניסיתי לנחש מה אנחנו הולכים לעשות, היו לי כמה השערות... ההשארה ראשונה הייתה שאנחנו הולכים להילחם בערפדים אבל ביטלתי את האפשרות די מהר, אין לי נשק מקולל, ההשארה השנייה הייתה שאני הולכת לקבל נשק מקולל.
"אוי, באקה!" אמר קול לא נחמד מאחורי הסתובבתי ונחשו את מי ראיתי? נכון! את גורן! "בואי!" פקד עלי גורן (ושוב, למה כל מה שהוא אומר זה כועס???) "בסדר עצבן, אני באה" לחשתי והלכתי אחריו. ירדנו בכמה מדרגות עד שראיתי קבוצה של אנשים, גורן התקרב אליהם ואני אחריו, המחשבה הראשונה שהייתה לי בראש כשראיתי את החבורה הייתה 'הלך עלי'.
"אוי, צומת לב לכאן!" צעק גורן ארבעת הראשים של החבורה הסתובבו אלינו "כולם, תכירו את הילדה החדשה בקבוצה שלכם, אריקה. אריקה תקירי את החברים החדשים בקבוצה שלך: יו-חמום מוח, קימיזוקי -גם חמום מוח, שינואה - מתחכמת ויואיצ'י - בכיין"
תמונה של יו:
תמונה של שינואה:
תמונה של קימיזוקי:
YOU ARE READING
למה אני?! למה זו תמיד אני?!
Fanfictionאריקה הנדרסון (או ארי) בת ה-15 היא מעריצת אנימה מושבעת. יום אחד היא חוזרת מבית הספר ומזמינה סושי, באורך פלא (או אולי לא) היא מוצאת את עצמה בתוך האנימה האהובה עליה "אווארי נו שרף". בלי לדעת אם תשאר בחיים היא נשאבת לעלילה, מתחברת עם הדמויות ואולי אפ...