נ.מ נורי
"נורי, נורי, נורי! קומי!" אני מרגישה ניעורים בכתפי ופותחת את עיני "ממ?" אני אומרת בקול עייף, מנסה לזהות מי העיר אותי.
עיני רואות מטושטש לאחר השינה. אני ממצמצת כמה פעמים כדי להבהיר את ראייתי ורואה את ג'ונגקוק לידי.
נזכרת באירועי השעות האחרונות, הרגעים חולפים לי בראש. ג'ונגקוק שלא עזב את ידי, הצפייה בשקיעה ביחד, הצחוקים עם אילה,
ואז אני מבינה, נרדמתי על ג'ונגקוק בנסיעה. די אין מביך מזה "אנחנו ממש עוד 5 דקות מגיעים, תתכונני" הוא אומר לי ואני מרגישה את נשימתו על עורפי.
הוא מנסה לרצוח אותי בכוח "אוקי, תודה, איך נצא?" אני שואלת וקולי מחליט לרעוד.
"כמו שבאנו לפארק. אנחנו נשים שוב את הכובעים והמסכות ונכנס דרך יציאת העובדים." הוא אומר, ושוב, אני מרגישה את נשימותיו עלי.
"אוקי" קולי ממשיך לרעוד. אני מסתכלת על פניו והוא נראה כמעט משועשע מאוד. אז הוא עושה את זה בכוונה, ואי ואי איך אני הולכת לנקום בו.
ג'ונגקוק לא כדי לך להתעסק איתי בדברים האלה. אני מחייכת חיוך תחמן בחזרה.
אוי נו שיט נורי כזה מהר את שוכחת שהוא איידול, אני לא יכולה לעשות את זה.
"הגענו" יונגי אומר. הבנים שמים את הכובע ומסכה ואני ממהרת לרדת ממושבי "נורי, עוד שעה אני באה לחדר שלך וככה תוכלי להסביר לי מה קרה וגם נוכל לאכול ארוחת ערב" אילה אומרת בעברית
"אחלה". אני יורדת ראשונה מהוואן ומותחת את גופי. אני מחכה שכולם יצאו כמובן ואנחנו צועדים לתוך כניסת העובדים "דרך אגב, איפה החדרים שלכם?" אני שואלת אותם
"ממש ליד החדר שלך, בצדדים.. אנחנו ישנים בזוגות פשוט.." נאמג'ון מסביר ואני מהנהנת. אנחנו נכנסים ומתקדמים אל עבר המעלית.
"אפשר לעלות במדרגות?" אני שואלת בקול חלש "נורי אל תדאגי, אני פה" ג'ונגקוק אומר בקול חלש כל כך שנדמה לי שרק אני שומעת.
המעלית הגיעה וכולנו נכנסים. אני מתחילת לרעוד וג'ונגקוק מביא לי יד, אני לוקחת אותה. אנחנו מאוד צפופים ככה שאף אחד לא רואה מה קורה פה, יש מצב שג'ונגקוק מתחיל להתאהב בי?
"נורי הכל טוב? כבר מגיעים" אני מעלה את ראשי ורואה את ג'ונגקוק מביט בי בדאגה, אני מהנהנת בקטנה.
המעלית נעצרת."מה-" אני מתחילה להגיד והדלתות נפתחות, אילה יוצאת משם וקורצת לי, המעלית נסגרת ושוב, עולה למעלה ונעצרת. אבל הפעם אני יודעת, זאת העצירה שלפני הפתיחת דלתות.
הדלתות נפתחות, אני משחררת את ידי במהירות ולאט לאט כולם יוצאים, אני באה לצאת "רגע, יש פה מישהו" טאהיונג אומר ונכנס למעלית כדי להיות איתי.
YOU ARE READING
החלום 💭
Fanficפרולוג: הכל התחיל כשנורי , נערה בת 18 רצתה ללכת להופעה של ביטיאס , שבעת הבנים ששינו את הסיפור שלה.. נורי אוהבת לרקוד ולשיר מאוד (וגם ממש טובה בזה). מה יקרה כשנורי תפגוש במקרה את ג'ונגקוק בשדה התעופה והוא יראה אותה רוקדת? איך היא תגיב כשהיא תראה אות...
