2

1.3K 30 0
                                    

נקודת מבט: שריל

ידעתי שלאמילי יש היום שיעור פרטי עם אחד מהילדים הקבועים שלימדה, ידעתי גם כמה שזה חשוב לה וכמה שלא הייתי מוותרת על השיעור לעולם.
אך זה היה המבחן הקטן שלי בשבילה, האם היא תבחר אותי על פני הדברים האהובים עליה.

אמילי הייתה כל כך תמימה, שלא ידעה שהדברים שגרמתי לה להרגיש היו הרבה מעבר לחברות טובה.
יכולתי לראות על גופה איך גרמתי לה להרגיש באמת.
והכל בשליטה שלי, בקצב שלי, ובאיך שאני אבחר.

חיכיתי לשעה תשע ורק אז יצאתי מהבית.
שתחכה לי.
העדפתי ככה.
לקחתי את התיק הגדול שארזתי וחיוך התפרס על פניי בדרך לביתה.

ידעתי שמהרגע שאכנס לביתה הפעם, חיה לא ישובו להיות מה שהיו.
ובאיזשהו מקום, הייתי בטוחה שעמוק בפנים גם היא ידעה את זה.

שרילWhere stories live. Discover now