פרק 67

85 10 7
                                    

"למה אתה מתכוון?" שאלה סופי.

"את היית בתודעה שלך, איך היה שם?" מר פורקל שאל.

"מסודר מאוד... כמעט כמו תודעה של אלף, אך חלשה בהרבה."

"בדיוק."

"אתה מתכוון ש..." התחיל דקס לומר.

"שיש הכלאה בין אלפים לבני אדם?" שאל סנדור.

מר פורקל הנהן.

"איך גיליתם את זה?" סופי שאלה.

"לורד פוסטר עבר על המסמכים שלה בחיפוש אחר מידע שימושי ומכיוון שאימא של דוקטור קווין לא הייתה מעורבת הוא חקר גם עליה, אך לא מצא עליה מידע במסמכים האנושיים, אלא במסמכים ה..."

"אלפים." השלימה סופי והביטה בקיף, תוהה מה היא רוצה לעשות יותר, להכות אותו או לחבק אותו.

הוא חייך אליה חיוך ידידותי, אך סופי לא השיבה לו חיוך.

"למה לא סיפרת לי?"

"אל תאשימי את לורד פוסטר בכך, אני ביקשתי ממנו לא לספר לאדם עד שנגלה יותר."

"בסדר... ומה נעשה במידע הזה?" שאלה רו, "כאילו, היא חצי אלפית, איך זה שימושי בקרב?"

"זה אפשרי שתהיה לה יכולת?" תהתה סופי.

"יכול להיות." הודה מר פורקל.

"יש לה בן... זה אומר שגם לו יש דם של אלפים." מלמל קיף.

"גם הם בני אלמוות? או שלא בגלל שהם רק חצי..." התחיל דקס לומר.

"אין לנו תשובות להכול, לכן, סופי ודקס, אני אשלח אתכם בהסוואה אל האקדמייה בה בנה לומד. נסו להיות חברים שלו ולהשיג מידע נחוץ, אך התעזרו בסבלנות, אל תהיו פזיזים ואל תשאלו שאלות בפגישה הראשונה. עליכם להתיידד עם הנער לפני שתשאלו שאלות רציניות שעלולות לגרום לו לשגת. האם זה מובן?"

סופי הנהנה, "ומה עם קיף?"

"אוווו! בלונדית דואגת לך, לורד שיערמוזר!" צייצה רו.

"לאחר דיון עם שאר חברי הקולקטיב הגענו למסקנה כי אנחנו לא יכולים לשלוח את שניכם ביחד, זה עלול ליצור הסחות דעת בשל מערכת היחסים ביניכם."

"אל תדאגי פוסטר, אני אשרוד." קיף אמר.

"אני לא דואגת לך, אני דואגת לזה שאם אהיה כל כך רחוקה ממך לא יהיה לי זמן לנקום על זה שלא סיפרת לי!"

דקס כחכך בגרונו עם חיוך על שפתיו, "אז מתי אנחנו יוצאים?"

"מחר."

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

סוף הפרק! אל תשכחו ללחוץ על ה⭐ ולשלוח תגובה, הפרק הבא יצא בקרוב!

הערים האסורותWhere stories live. Discover now