הייתי בדרך הביתה היה קפוא ומושלג ירד שלג ברחובות העיירה ואני הולכת נגד הרוח החזקה היה קר רעדתי מקור והיה עליי מעיל מלא שכבות של חולצה מגפיים וכובע צמר , הכובע של אחותי אנה שקיבלה ליום הולדת שבע שלושה חודשים לפני שנעלמה , הרוח נהייתה חזקה יותר והשלג ניהיה עמוס יותר והרוח שוב התחזקה עד שיכלה להעיף אותי לעננים ואולי כבר עדיף להישאר שם שמעתי שהעננים רכים נעימים ומבודדים אולי כבר עדיף להיות שם מאשר ללכת מחר לבית ספר ולהישלח לאוברסול .
***
הגעתי הביתה הכנתי לי את הפרק בסדרה מורדות ורציניות גרסת הנצח פרק 43,570,
בפרק הקודם רוני ואלרון התנשקו מול העיינים של תום והוא בורח עם הפרחים שתכנן לקנות לרוני זה היה כל כך עצוב.
הכנתי לי שוקו עם החלב שיבולת שועל שלי וישבתי לצפות בטלוויזיה.
אך כשהפעלתי את הפרק אמא שלי הגיעה עם שקיות מהסופר השכונתי שלנו " מה שלומך זואי?" שאלה אמא בזמן שפרקה את הקניות ובאתי לעזור לה "בסדר את יודעת יום רגיל " עניתי ושמתי את הגבינה במקרר
"זה לא סתם יום רגיל זה יום לפני הבדיקה השנתית ואת צריכה לעבור את הבדיקה כמו כל שנה אחרת..." היא היססה הכניסה קרטון חלב למקרר והוסיפה "את יודעת אף אחד מהמשפחה שלנו לא הגיע לאוברסול ואני לא מוכנה שהילדה שלי תיהיה הראשונה אז מה קרה היום בבית ספר ותספרי לי הכל בלי להחסיר דבר" והיא הכניסה עוד קרטון חלב למקרר והתחלתי לספר לה"הבית ספר עבר טוב כמו יום רגיל קיבלתי מאה במבחן באנגלית ועשיתי את המבחן בחשבון והיה ממש קל וסיימתי ראשונה ולקראת סיום הלימודים אז איימי ניסתה לקחת לי את הציוד את הקלמר העיפרון הכובע ו..." הכנסתי שקית אבוקדו למקרר "ומה נתת לה נכון ?
זה בסדר נקנה לך ציוד חדש והכובע באמת היה קצת מיושן " היא הביטה בכובע שהיה מונח על הספה ואמרה "בואי תשבי " ישבתי מלאת חששות וגופי עיקצץ ומוחי אמר לי היא מאוכזבת עצובה ומיואשת והרגשות שלי החלו להשתלב עם המילים האלה ולהרגיש אותם בעצמי ואמא החלה לומר "אני מאוכזבת עצובה ומיואשת" קטעתי אותה "מה ?" "כן כן זה לא מתאים לך" הנחתי שזה סתם השערה מוזרה והיא המשיכה בדבריה "את צריכה לשחרר דברים אנה הלכה ולא תחזור והכובע הישן הזה לא יחזיר אותה אני מבטיחה לך שאני מנסה למצוא אותה בכל יום שעובר " ראשי הלך וניהיה מפוצץ מכעסים ומחשבות של איך היא מעיזה להגיד את זה זאת הבת הבכורה שלה אחותי הגדולה איך היא עדיין לא פה "7 שנים היא נעלמה 7 שנים והיא עדיין התעלומה הכי גדולה שידעה העירייה הזאת אז התקווה היחידה שלי זה כובע הזה הוא אולי מלפני שבע שנים אבל הוא הכובע שלי ולא אכפת לי ללכת לאוברסול אבל אני אלך בראש מורם עם הכובע הישן של אנה ואת יודעת לא רק שלא נתתי לה את הציוד שלה גם דחפתי אותה ואת יודעת מה אני לא גאה במעשה הזה אבל לפחות עמדתי על שלי ולא התחבאתי בפחד עוד שנה ואם היה לך טיפה מאומץ שלי אולי לא היינו מגיעים למצב הזה " הלכתי לחדר שלי וטרקתי את הדלת חזק כל כך שאפילו אוברסול יכולים לשמוע , והלכתי לישון שינה ארוכה ונוחה כי ממחר לא תיהיה לי שינה נורמלית .
YOU ARE READING
זואי לייסון: הפיירלורדס
Adventureאז בקצרה על הסיפור : זואי גדלה בעיירה קטנה בשם אורלינה , בעיירה יש בית ספר קשוח במיוחד בשם אוברסול שנמצא על אי קטן במרכז הים ,לשם שולחים ילדים שהשלטון מגדיר "בעייתיים" , אך בשנים האחרונות ילדים שיש להם בעיות עם חברי השלטון או עם משפחותיהם או שסתם לא...
