זואי לייסון: הפיירלורדס

פרק 10

אנה הציצה בשעון הדיגיטלי שליד מיטתה של קים "השעה רק ארבע לפנות בוקר יש לנו לפחות עוד שעתיים לישון" אמרה אנה בלחש "הדארקסייד הם פה"
אמר קאי "מה זאת אומרת ?" שאלתי בלחש "אני מבין שעוד לא סיימת את הסבר" אמר קאי וכשביטא "הסבר" הוא  הסתכל על אנה "מצטערת... זה באשמתי" אמרה אנה "ניקי קים אולי ואנה תבואו איתי" אמר קאי וניקי קים אנה ואולי הינהנו לו "רגע מה איתי בשביל מה הערת אותי ?" שאל ליאו "בשביל שתעיר את אולי אני עושה את זה מהחודש הראשון שהגעת לפה" אמר קאי וגיחך לקראת סוף המשפט וליאו גילגל עיינים "כולם מוכנים"
הם הינהנו יצאו מהחדר "אז... מה איתך איך זה לרשת את תפקיד הירוק" שאל אותי ליאו "בסדר עדיין לא מובן לי מה התפקיד "הירוק" הזה אבל מסתדרים בכל זאת רק יום שני כבר" אמרתי ואז וואו היום השני טכנית.. באוברסול ואני קמה בארבע בבוקר זה התחלה מאוד טובה ליום השני אבל בסדר מפה מאה אחוז זה רק יכול להתדרדר "כן.. גם אני לא הבנתי את תפקיד האדום עד שבאמת הייתה את המשימה הראשונה" אמר ליאו וליטף את עורף צאוורו לקראת סוף המשפט הרגשתי ממנו קצת הבכה אז לא ממש שאלתי מה הייתה המשימה הראשונה ובלי שמתי לב גם אני ליטפתי את צווארי "אוי משעמם לי פה חושבים שהם סיימו ?" אמרה אמה
וחזרה למיטה עליונה "לא יודע תבדקי את אם כוח הרנטגן המיוחד שלך" אמר ליאו וגיחך "בפעם המיליון הכוח שלי לא עובד ככה אני רואה עצמות אין לי ראיית חושך או דרך קירות!" אמרה אמה והתעצבנה על ליאו "יש לך כוחות רנטגן ?!" שאלתי בקול די חזק לעומת שאר השיחה "ששששש וכן מגיל... שלוש כבר לפי דעתי " אמרה אמרה "איזה עוד כוחות יש פה? דרך תגידו טלפורטציה" שאלתי וגיחכתי לקראת הסוף "זה עוד לא ראינו אבל יש אש שזה אני רנטגן או מה שזה לא יהיה של אמה קרח של אשלי ניקי זה חוזק אנה ברקים..." "מה זאת אומרת אנה ברקים" קטעתי את ליאו "לאנה יש כוח לשלוט בברקים את צריכה להתאמן על הבנת הנשמע שלך " אמר ליאו "חה חה מצחיק מאוד הבנת הנשמע שלי מצוינת רק שתדע" עניתי לו וזעפתי פנים "אז את רוצה לשמוע עוד כוחות או להמשיך להיות מיס פרצוף זעוף" אמר ליאו וגילגלתי עיינים "אני מניח שגלגול עיינים זה אז  ניקי זה חוזק קים זה מהירות סטייסי זה היעלמות קאי זה טלפתיה וגם עיצבון שזה באמת כוח על שהוא הכי הרבה משתמש בו אולי זה פסיוניפת שזה מגן כזה שמחשמל אותך והוא בצבע לבן ורוד כזה אצל אולי שזה מצחיק קצת קייל מטפס על קירות לואי זה טלקניזם ואת אמפתית" אמר ליאו והסמיק שציין אותי "חזרנו" אמרה אנה וכל הפרצוף שלה היה נראה מלא בקמח שכולם עמדו אחד ליד השני זה היה נראה כמו שחמט אחד עם פרצוף מלא בקמח והזה שלידו היה מלא בפחם "למה ליאו נראה כמו עגבניה ולמה אמה שוב פעם לובשת את חולצת ה'אני כועס שלה' ולמה אחותי נראת כאילו קיבלה את שוק חייה ?"  שאלה אנה "למה אתם נראים כמו שחמט?" שאלה מהמיטה הפינתית שלה אשלי בזמן שקראה את הספר שלה "כן הייתי צריכה לדעת שתשאלי את זה" אמרה אנה וגיחכה אשלי גיחכה גם היא וחזרה לספר "ליאו ואולי צריך לחזור בחזרה לחדר שלנו " אמר קאי ויצאו שלושתיהם החוצה מהחדר "בנות תחזרו לישון יש לכן עוד איזה חצי שעה ואז נקום לפי השמועות המנהלים לא הכינו לנו יום קל" אמרה אנה חזרתי למיטה והסתכלתי על צמיד השמנת בורדו שלי ותהיתי לעצמי כמה אני רוצה לחזור הביתה ולשתות את החלב שיבולת שועל שלי ולראות מורדות ורציניות גרסת הנצח או אפילו סתם לשבת על עדן החלון בבית ולשמוע מוזיקה .
לא הצלחתי להירדם אחרי בערך עשר דקות של החלפות צד הלכתי החוצה מן החדר לקחתי אוזניות שמצאתי בתיק שלי את הטלפון שלי שלא היה לא ממש קליטה אבל למזלי הורדתי שירים לטלפון מלפני כמה חודשים וישבתי ליד עדן החלון מאזינה לשירים האהובים עליי "את מתגעגעת הביתה אה ?" שאל אותי ליאו מאחורה "את יודעת זה לא בושה אני עדיין מתגעגע לבית שלי ואני פה לפחות 3 שנים מגיל 9 אני חושב... הגעתי לפה חודשיים לפני כל הילדים בשנה שלי שהלכו לאוברסול בגלל שהמשפחה שלי נראתה מוזר אבל לא משנה זה לא ממש חשוב "
אמר ליאו "מה השם משפחה שלך?" שאלתי "זה לא חשוב עכשיו"ענה ליאו "אתה עונה ואני גם אספר לך סוד עליי" עניתי לו ונתתי לא אגרוף חלש בכתף "סטיבן , ליאו סטיבן " אמר ליאו והזכיר לי "אתה הבן של ריילי סטיבן ?! אמא שלי הייתה החברה הכי טובה שלה" אמרתי לליאו "כן זאת היא מה איתה " הוא שאל אותי "אני לא ממש יודעת אבל כולם יודעים שהיא לא יוצאת הרבה מהבית" אמרתי לו והוא הרגיש מאוכזב "כן זאת אמא שלי ידעתי שהיא תיהיה שבורה זה לא הגיע לה" הוא אמר וישר הסיט את הנושא "מה איתך לייסון ג'וניור?  מתי הסוד הגדול שלך התגלה" ידעתי שאין טעם לדחות את זה וישר להגיע לעניין "יש לי שם שני והוא אמריקה" אמרתי וישר שמתי יד על הפה לא רציתי שמישהו ידע את זה אבל הוא חלק איתי את הסוד שלו אז הייתי חייבת "אמריקה אה מתאים לך זואי אמריקה לייסון " אמר לי לי ליאו וגיחך "אז מה עכשיו את צריך לקרוא לך אמריקה ?" אמר וגיחך שוב "אז מה עכשיו אני צריך לקרוא לך סטיבן" אמרתי לו "לא אבל את יכולה לקרוא לי ליאו נורט סטיבן " הוא אמר ואני גיחכתי היה שלוש שניות של שתיקה מביכה כזאת ובזמן הזה חזרתי להביט בחלון ליאו גם הביט בחלון ולקח אוזניה אחת מהאוזן שלה "מתאים לך לשמוע פופ" אמר ליאו "כן... אני תמיד שמעתי את זה קליט ועוזר לי להירדם" אמרתי "לא יודע אם להגיד מפתיע אבל זה יותר בכיוון של זאת לייסון אמיתית"אמר ליאו וצחקנו שנינו די שתקנו ושמענו מוזיקה עד שנרדמתי על הקיר בצד ימין ובצד השני נרדם ליאו .