אני מביטה בשעון
הדקות מתחלפות
הם מאחרים בעשר דקות
"איפה הם" אני מסתכלת מסביב
אמא לוחצת לי את היד "הוא יבוא, שניהם יבואו" היא מנסה להרגיע
הלב שלי דופק מהר
הוא כאן, שניהם כאן
כל כך קרובים, וכל כך רחוקים
אני מתגעגעת אל הילד שלי
אני מתגעגעת אליו כל כך
עבר שבוע מאז המכתב שגריי שלח, והפתק שקיבלה סהר
הפתק שהיה קרוע, ושמו של בני מעולם לא נמצא
מזל שהיא החליטה שהפתק לא מעניין אותה
היא קוראת כל כך יפה, ואם היא הייתה מבינה מה כתוב במכתב...
אני מביטה שוב בשעון
הדקות מתחלפות
הם מאחרים בעשרים דקות
אני מביטה בתמונה שגריי שלח
ילד קטן עם שיער דבש ועיניים חומות אוכל גלידה וצוחק
מאחורי התמונה מילים, יכול להיות שלא קראתי נכון?
בואי עוד שבוע בשעה חמש אל הפארק ליד הבית שלך, שלא תעזי לאחר
הלב שלי דופק מהר
אני מפחדת
מה אם גריי יחליט שהוא לא רוצה לבוא?
מה אם הוא יחליט שהוא נוטש את הבן שלי בבית יתומים?
מה אם גריי לא יבוא, כי ההיא התחרטה?
מה אם גריי יבוא עם הילד אבל ייקח אותי?
מה אם גריי יחליט שהוא לא סיים איתי?
מה אם
מה אם
מה אם
הדקות מתחלפות בשעון
הם מאחרים בחצי שעה
אני שומעת צעדים מאחוריי
אני מסתובבת
שני שוטרים
שוטר במדים כחולים ואקדח תחוב בחגורתו
שוטרת במדים שחורים ודף נייר בידה
אני לא מבינה
מה קורה פה?
"דריה כהן?" שואל השוטר
אני מהנהנת
"יש לך ילד עם גריי לביאור?"
אני מהנהנת
"את פה כי קבעת עם מר לביאור?"
אני מהנהנת
"אני מצטער לבשר לך כי מר לביאור היה מעורב בתאונת דרכים, הוא סטה מהמסלול ומצלמות קלטו אותו נוהג במהירות גבוהה אל הנתיב הנגדי, הוא נפצע בראשו והובהל לבית החולים במצב קשה, עוד לא נקבע מצבו"
אני מהנהנת ומוצאת את קולי
"הבן שלי?"
השוטרת פוסעת קדימה
"הילד היה במושב האחורי, למרבה המזל הוא היה חגור ובדיקות מראות כי לא נגרם לו נזק משמעותי, תסכימי שנחקור אותו?"
"לחקור?" אמא שואלת כשהיא רואה את מצבי
"אנחנו מבינים שהגשת תלונה על אונס לפני כשש שנים? וגריי לביאור חטף את בנך מבית החולים לפני חמש?" שואל השוטר בקול עדין ועיניו מביעות תמיכה
השוטרת מלכסנת מבט אל שותפה וממשיכה
"ריח חזק של אלכוהול עלה מבגדיו של מר לביאור, ונראה שמהירות היא לא הדבר היחיד שגרם לתאונה" הסבירה השוטרת
"אולי הילד ראה משהו, חוץ מזה אנחנו נצטרך לדעת איפה הם גרו במשך כל הזמן הזה, ואיך הם נשארו מתחת לרדאר של החיפושים"
"איפה הוא?" אני מוצאת את קולי "איפה הבן שלי?"
"בבית החולים עם עובדת סוציאלית, הכתובת של הפארק הזה הייתה רשומה בוויז, וביומנו הייתה רשומה השורה הבאה" השוטרת קראה מהנייר "להביא את סאן לדריה"
סאן
לבן שלי קוראים סאן
סאן, כמו שמש
סאן וסהר
שמש וירח
"מתי אפשר לראות אותו?" אני שומעת שיחה שמתנהלת ברקע
אני לא מסוגלת להתרכז
סאן וסהר
שמש וירח
"גברתי?" אני מרגישה טפיחה על כתפי
אני מנערת את ראשי ומביטה אל השוטרת
הלב שלי דופק מהר
"באיזה בית חולים סאן נמצא?"
YOU ARE READING
תציל אותנו
Historia Cortaספר המשך ל"הצילו" תוכלו למצוא את הסיפור העמוד שלי ⚠️אזהרה⚠️ הספר מכיל טריגרים לדברים קשים כל הזכויות שמורות
