האם זו אהבה או שנאה?

45

הבטחתי פיצוי אז הנה הוא הגיע פרק ארוך ונקודת מבט של אנטוניו(יהיה רשום מתי הנקודת מבט שלו) קריאה מהנה מקווה שתאהבו❤️🙏

אנטוניו והאיש הזה שאני אפילו לא יודעת את שמו קבעו לחמישה ימים מיום השיחה. אבל בזמן הזה הם החליטו להפוך את גופי לשק חבטות

הם הצליפו בי עם שוט ,הם חתכו אותי עם סכינים ,הם נתנו לי מכות הרעיבו אותי אבל לא נתתי להם את התענוג לראות אותי סובלת, בוכה או מתחננת. המשכתי עם המבט האדיש

והנה סוף סוף הגיע היום שבו אני חוזרת.
דחפו אותי לרכב בכוח וקשרו את ידי, התחלנו לנסוע למקום ובזמן הזה שתי בחורים גדולים ישבו משני צידי
״אני בטוח שתתגעגעי אלינו״ אמר אחד מהם בציניות ״ברור כל יום אחשוב למה לעזאזל עזבתי מקום נפלא שכזה״ השבתי בציניות והנחתי את ראשי על משענת הכיסא עוצמת עיניים ומחכה שזה יגמר
״אבל חייב להגיד את חזקה הבגדים שלך קרועים ,כולך דם יבש ומכות יבשות אבל את אפילו לא הוצאת ציוץ או החלפת מבט״ אמר האיש השני שיושב לידי
״גם אני חייבת להגיד שפשוט העינויים שלכם לא כאלה מרגשים אתם עושים את הדברים הרגילים האמת ציפיתי לקצת יותר יצירתיות ממאפיה״
השבתי
״האמת אם לא היית אויבת שלנו כנראה הייתי מזיין אותך או נהיה חבר שלך״ אמר השני ולא יכולתי להחזיק את עצמי, התחלתי לצחוק
״ומי אמר שאני ארצה להזדיין איתך או להיות חברה שלך?״ שאלתי נרגעת מעט מהצחוק
״כאילו שאני שואל״ השיב ופה באמת צחקתי הרבה
״אתה לא מכיר אותי אבל אני אגיד לך, אם באמת הייתי רוצה לצאת מפה כבר הייתי עושה את זה ואף אחד מכם לא היה נשאר בחיים אבל הרגשתי שזה חסר טעם״ אמרתי ברוגע לאחר שצחוקי ירד
״אל תשקרי ותנסי להיות חזקה אל תשכחי שאת עדיין אישה קטנה ומטומטמת״ אמר השני שהיה יותר שקט ושקול
״אווווּ שוביניסט כואב הלב חשבתי שאתה יותר חכם מזה״ השבתי להערה השוביניסטית שלו
״אתם הגברים אפילו לא שמים לב שהנשים מסובבות אתכם על האצבע הקטנה שלהן. אולי אתם חזקים וגדולים אבל אנחנו חכמות ומתוחכמות״ אמרתי
״וחוכמה עוקפת כוח. אתם טיפשים שלרוב חושבים מהזין ואנחנו משתמשות בזה כל הזמן כי ברגע שאתם רואים קצת ציצי או תחת אתם ישר מאבדים את כל מה שהיה לכם בראש אם היה משהו בכלל״ אמרתי בישירות ולמרות שעייני עצומות יכולתי לדעת איזה מבטים הם נתנו לי

בזמן הנותר פשוט ישבנו בשקט עד שהגענו למקום המפגש

״צאי״ אמר אחד מהם ודחף אותי מחוץ לרכב
״גס רוח״ אמרתי וראו על פניו שהוא רק רוצה להעיף לי כאפה
התקדמנו שלושתנו עד שראיתי את אנטוניו עם חבורה של לפחות חמישה עשר שומרים.
הוא לבש חליפה שחורה עם חולצה מכופתרת לבנה ועניבה שחורה, שערו מסודר כמו תמיד ופניו לא מסגירות שום רגש.
צפוי את האמת, אנחנו כמעט ולא מכירים והוא צריך לעשות תדמית של ראש המאפיה האיטלקית אחרת יצא חלש וזה אסור כמובן