האחיות אינצ׳אוסטי-{כמעט מלאכים}

פרק 3

למחרת:

אני וטיאגו נכנסנו למשרד של ברטולומה.
הוא מושיט לנו מעטפות ואמר, "בבקשה, לימודים חינם לבית ספר למוזיקה הכי טוב במדינה."

"אבא זה 300 קילומטר מכאן!" קרא טיאגו בכעס.

"זה היתרון במדינה גדולה." צחק ברטולומה.

"אנחנו לא זזים מכאן!" הודעתי בבירור, והלכתי משם.

‏הגעתי אל הסלון פוגשת בסיילו, היא מספרת לי שנצ׳ו הציע תחרות מוזיקלית, על כסף.
"רעיון מצויין, אני בקבוצה של סיילו והילדים." אמרתי.

"ככה את בוגדת בנו?" שאל נצ׳ו.

"מתי הייתי איתכם?" שאלתי בחזרה והלכתי לרקוד עם ילדי האחוזה.
~~~~~~~~~~~~~~

ברטולומה וחוסטינה דיברו בקהל:

"הבת שלי רוקדת עם המטונפים, כאילו היא אחת מהם." אמרה חוסטינה.

"אבל תראי איזה יפה הגוזלים רוקדים, אולי נרשום אותם לתחרות." אמר ברטולומה. וחוסטינה הסתכלה עליו במבט רציני. "זאת בדיחה טיני, רק בדיחה."
~~~~~~~~~~~~~~

עלינו ראשונים ואחרינו עלו החברים של טיאגו, ולפתע הרמקולים התפוצצו כאשר הבנים התחילו לנגן.

ריי הצביע על הילדים של האחוזה כאשמים.
"זה הם, זה המטונפים האלה!"

"תסתום תפה ריי." צעקתי לעברו.

הוא ירד מהבמה ובא אליי, "מה קרה? מצאת לעצמך חברים חדשים? את לא ברמה שלהם."

"אתה לא תגיד לי באיזה רמה אני, אל תתעסק עם החברים שלי, מתנשא." באתי לדחוף אותו, אך הוא תפס את ידי.

"אל תתעסקי איתי פלורסיטה(פרח קטן)..." אמר בקול נוקשה.

"אני לא הפרח הקטן שלך," שיחררתי את ידי בכעס. "ואתה אל תתעסק איתי." סיבבתי את גבי והלכתי.

נכנסתי לאחוזה, ואחרי כמה דקות נכנסה מלווינה בריצה. "ברטי חטפו את הילד שלנו!"

"חטפו את הבן שלי, חטפו את הבן שלי מכאן! איפה הבן שלי!?" צעק ניקולס.

ברטו אמר שיש לו קשרים, שהוא יפעיל אותם וינסה למצוא את כריסטובל.
סיילו לא הפסיקה להרגיש אשמה, אפילו שהיא לא אשמה בכלום! חטפו את כריסטובל למול עיניה.

‏הנחתי את ידי על ליבו של ניקולס, "הוא יהיה בסדר ניקו, אני מרגישה את זה."