למחרת:
אני חסמין ומר ישבנו בתוך הבר.
טיאגו וטצ׳ו הגיעו, וניסו לשכנע את הבנות לסלוח להם לאחר מה שקרה אתמול, הבנים יצאו להופיע עם שלוש הבנות מהבר ועוד רקדו את הריקוד שעשינו עם סיילו.
״פלורנסיה את איתנו?״ שאל טיאגו.
״לא, אני לא מבינה אותכם, הבטחתם לסיילו ולי להמשיך את החלום של הלהקה.״ אמרתי.
סיילו נכנסה לבר. ״מה קורה כאן? אני מגייסת אותכם להקים להקה ובסוף אתם רבים? מה לא הבנתם את מהות הלהקה? המהות היא להוציא אותכם מהזבל שממנו באתם."
"סיילו שום להקה לא מחזיקה לנצח.." אמר טצ'ו קולו מהסס.
"לא, הלהקה הזאת כן תחזיק מעמד לנצח! כי אתם רבים על משהו אחר טצ'ו." אמרה סיילו.
והוספתי בטון תקיף, "וכאן אין מקום למריבות על כסף או על קנאה, זה מובן?"
"אתם נשבעתם לי ולפלורנסיה שלא משנה מה, אתם תמשיכו עם החלום, מה קרה?" שאלה סיילו.
אז נכנס כריסטובל, מניח כסף על השולחן. ״באתי לשכור אותכם, תבדקו אם זה מספיק.״
"לשכור אותנו?" שאלתי, מופתעת.
״כן, את הלהקה," ענה כריסטובל ברצינות, "אני רוצה לעשות מופע ללוס.״
"יכולנו להמשיך לדון בזה שנים, אבל נדמה לי שכריסטובל קלע בול." אמרה סיילו, מסתכלת עליהם ברצינות, "נו? תחתמו או לא?"
הם הסכימו ועשינו הופעה בבית החולים, החיוכים קטנים על פניהם של הילדים, חיממו לי את הלב.
והרופא אמר שאפשרי לשחרר את לוס הביתה אבל רק שתהייה במעקב ותמשיך עם התרופות.
״מאמא, סיילו, פלורנסיה..״ קראה לוס והסתכלה על אמה, ״אמא אפשר שסיילו ופלור יחזרו לגור איתנו?״
חוסטינה הסכימה ואני וסיילו חזרנו לאחוזה.
נכנסתי לבר כדי לעזור לילדים, וראיתי את חסמין ניגשת לשולחן שבו ישבו נצ'ו וטפי.
"חזרתם?" שאל נצ'ו את חסמין.
"מה תרצו להזמין?" ענתה בשקט, מתעלמת משאלתו.
"בואי נתחיל בקצת כבוד, טוב? אם נצ'ו שואל אותך שאלה, את תעני," התערבה טפי בעוקצנות.
"אסטפניה, חסמין לא חייבת לענות על שום דבר שקשור לחיים הפרטיים שלה. היא פה כדי למלצר לכם, והיא לא חייבת לכם שום הסבר." אמרתי בטון חד וברור, מסיימת את השיחה בהחלטיות.
YOU ARE READING
האחיות אינצ׳אוסטי-{כמעט מלאכים}
Fanficאחוזת אינצ'אוסטי, שפעם הייתה סמל ליוקרה ולעושר, הפכה לזירה של סודות. אלדו אינצ'אוסטי נעלם בדרך מסתורית, והשאיר את עמליה, רעייתו, להתמודד עם ההשלכות לבד. לאחר שגילתה שבנה, קרלוס מריה, ניהל רומן אסור עם המשרתת אלבה אורטגה והביא לעולם ילדה ממנה, גירשה...
