הלוואות מסוכנות

פרק 1

״אליסון צאי לדלפק תבדקי שאין עוד לקוחות״ אבא שלי אמר לי כשהייתי באמצע להוציא אותה הפיצה מהתנור שלה ״טוב״ אמרתי לו ויצאתי לדלפק ״קייט כמה פעמים אמרתי לך לא להגיע אליי כשאני בזמן עבודה״ אמרתי לה כשראיתי שזה לא אחרת מקייט אני וקייט חברות מאז שאני זוכרת את עצמי ואני לא מרגישה צורך שזה ישתנה. ״אני יודעת אני יודעת פשוט היה לי ממש משעמם אז אמרתי למה שאני לא אעזור לחברתי הטובה ולאבא הנחמד שלה?״ היא אמרה עם חיוך ושתינו צחקקנו ״יאללה בואי כנסי״ אמרתי לה והיא נכנסה לדלפק נכנסו לחנות שתי בחורים שנראים בגילנו ואני וקייט הסתכלנו על אחת השנייה כיאלו עובר לנו בראש אותו דבר ״שלום מה תרצו להזמין?״ קייט שאלה אותם עם קול מתקתק ״פיצה פפרוני עם שתי בקבוקי בירה״ אחד מהם אמר לנו הם ללא ספק היו חתיכים וזה לא שחתיכות לא היו מתחילים איתי בסך הכל אני די יפה יש לי שיער עם גוונים וגוף שנחשב בימנו לפצצה לא בקטע לעוף
על עצמי באמת לא אבל כך יצא ״בדרך״ אמרתי להם עם חיוך נכנסתי למטבח ״אבא פיצה פפרוני אחת״ אמרתי לו ״טוב 7 דקות מוכן״ הוא אמר לי ואני חזרתי לדלפק לדבר עם קייט ״טוב רוצה לצאת למסיבה מחר בערב״ היא שאלה אותי ״אם אני לא אהיה במשמרת אז בשמחה״ החזרתי לה עם חיוך "טוב..." היא אמרה ונאנחה 
היא תמיד התעצבנה עליי שהייתי דוחה דברים בגלל העבודה של אבא שלי אבל מה לעשות אם אין אמא אז צריך מי שימלא את המקום.
"או פאק 23:30 אני זזה" היא אמרה לי והורידה את הסינר "טוב ביי" אמרתי לה והיא נתנה לי חיבוק. "אליסון חמודה שלי את יכולה להתחיל סגירה?" אבא שלי שאל "כן בטח" אמרתי לו הרמתי כיסאות על השולחן והצמדתי אותם לקירות כדי להתחיל שטיפה ראיתי 7 בחורים מתקרבים לכיוון הדלת ואז  הם פשוט נכנסו כיאלו לא כתוב סגור על השלט "סליחה אנחנו סגורים" אמרתי להם קצת בחשש כי הם ללא ספק היו נראים מלחצים "אליסון הכל טוב" הוא אמר ויצא מהמטבח הוא הסתכל ונראה מבוהל מאוד "אליסון תחזרי הביתה בבקשה" הוא אמר לי מפוחד "אבא מה קרה?" שאלתי אותו חוששת
"פשוט תחזרי הביתה אני אגיע עוד מעט" הוא אמר לי בטון שאומר תעשי את זה אם לא את תתחרטי על זה ולא בגללי הקשבתי לו והלכתי לכיוון היציאה ואחד מהם תפס לי ביד "שחרר" אמרתי לו בלחץ והוא לא ענה "איחרת עוד פעם בתשלום" אחד מהם אמר והקול שלו היה עמוק ומפחיד. הרגשתי את האחיזה שלו מתהדקת סביב היד שלי. "אני מצטער אני באמת אחזיר הכל אני צריך עוד קצת זמן" אבא שלי אמר בלחץ וראיתי הוא הוא מתחיל להזיע ולרעוד "כמה זמן?" הוא שאל אותו בהתגרות "עוד חודש אחד" הוא אמר לו "יודע מה, יש לי עסקה יותר משעשעת" הוא אמר בקול רשע שלא צריך להיות גאון בשביל להבין שאצלו משעשעת נגמר בכאב אבא שלי היה נראה עכשיו מבולבל ולחוץ עוד יותר "נראה לי שאני אקח את הילדה הקטנה שלך פה עד שתחזיר את כל הכסף" הוא אמר בחיוך מרושע ונבזי "אני מעדיף שלא אדוני" אבא שלי אמר בחוסר אונים "זאת לא הייתה העדפה זאת  הייתה עובדה" הוא אמר לו בקול עצבני ורגוז "בבקשה אני אחזיר לך את זה תוך חודש, בבקשה תשאיר לי את הילדה שלי פה" הוא אמר מתחנן והתחילו לרדת לי דמעות כשלאט לאט קלטתי את הסיטואציה "לא נראה לי" הוא אמר לו בחיוך כיאלו הוא נהנה לראות אותו סובל "יאללה יצאנו מפה" הוא אמר ואחד השומרים שלו אני מניחה תפס לי את שתי הידיים ותקע והחזיק לי אותם מאוחריי הגב "אבא" צעקתי לו וניסיתי להאבק "שתקי ילדה או שאני אתקע לך ולאבא שלך כדור בראש" הוא אמר לי באיום והדמעות שלי לא הפסיקו לצאת הם הכניסו אותי למיניבוס כמו של משטרה והושיבו אותי על הספסלים היו איתי 4 שומרים הרגשתי כל כך חסרת אונים ומפוחדת רציתי כל כך הביתה  להיות עם אבא שלי, אבא שלי שהסתיר הלוואות שהוא לקח ממאפיות.
הנסיעה הייתה ארוכה ומייגעת ושקטה חוץ מהדיבורים באיטלקית של ה3 בוסים או משהו  כזה.
כשהגענו הם משכו אותי מהאוטו והתבוננתי סביב ראיתי חומה ענקית ושער שחור גבוה מאוד ומעבר לכל זה אחוזה בגודל הצרות שלי כרגע משהו מרשים ביותר בואו נאמר אם לא הייתי חטופה הייתי בהחלט נהנת מזה.
השומרים תפסו אותי בצוואר וקידמו אותי לעבר האחוזה "אני יודעת ללכת לבד" אמרתי בעצבים והם פשוט התעלמו כשנכנסו לאחוזה ראיתי בפנים עיצוב שלא מפתיע במיוחד שחור וקצת לבן פה ושם הוא הוביל אותי בגרם מדרגות שמגיע ללמטה והכניס אותי לחדר עם מיטה ארון וחד אמבטיה קצת דומה לבית כלא רק עם קצת יותר פרטיות הוא דחף אותי לבפנים ונעל את הדלת מאחוריו "היי תפתח את הדלת" אמרתי לו ודפקתי על הדלת לא היה נשמע שיש מישהו בסביבה אם זה אמור להישמע איך שהוא "בן זונה" אמרתי בעצבים כבר לא הרגשתי פחד טו עצובה הרגשתי עצבנית כל כך על אבא שלי שעשה דברים טיפשיים ובגללו שתינו סובלים, על הבן אדם הפסיכופת הזה ועל היקום שתמיד דואג לזמן לי טוב(בציניות מלאה כמובן).
הסתובבתי סביב החדר לסדר את המחשבות שלי נכנסתי לאמבטיה ושטפתי את הפנים שלי הסתכלתי לראות אם יש חלונות אבל היה חלון עם רשת מברזל ולהגיד שלא שקלתי לשבור אותו זה שקר.
חזרתי לחדר ובעטתי במיטה מעשה מטומטם ביותר "פאק" אמרתי תוך כדי שאני מרימה את הרגל ומועכת את האצבעות רגליים המסכנות שלי אחרי שהתפאסתי על עצמי ניסתי למצוא דרך לבדר את עצמי ואז נזכרתי שהטלפון שלי אמור להיות בכיס בדקתי וחרא ברור שהמזל לא ישחק לי הסתכלתי מסביב והלכתי לארון כי למה לא פתחתי אותו "מדהים נהדר מושלם ארון ריק בלי משמעות כמו החיים שלי" דיברתי לעצמי כן כל מי שאני אומר שאני מוזרה שיסתום כי כולם עושים את זה.
התיישבתי על המיטה כמו ילדה מסכנה ואומללה
נראה לי שעבר איזה שעה עד שהדלת נפתחה.

טוב היי לכול מי שהגיע לסיפור הזה אם אהבתם תצביעו זה לא קשה רק ללחוץ אוהבת😈😘