הלוואות מסוכנות

פרק 2

ישר ניסתי להתקרב לדלת לנסות להתחמק " אפ אפ אפ אפ לאיפה נראה לך שאת הולכת" הוא תפס אותי הסתכלתי על הפנים שלו לא הייתי נותנת לו יותר מ20 "אני הולכת לקנות חלב" אמרתי בסרקסטיות דבר אחד למדתי מאבא שלי וזה היה לקחת הכל קליל כי אם לא תהפוך לבנאדם פגיע ושביר "יפה שאת מצליחה לשמור על אופטימיות, אבל אל תדאגי אנחנו נעזור לה להמחק" הוא אמר לי "טוב אתה צריך עוד משהו חוץ משיחת עידוד מקסימה" הסתכלתי על תווי פניו היפות הוא ללא ספק היה חתיך אבל חתיך רע היא לו מראה לגמרי של באד בוי פושע מחורבן שחוטף אותך מהבית וכרגיל אליסון את מאבדת את עצמך "לא, באתי להביא לך פיג׳מה ודברים למקלחת" הוא אמר הרגשתי יותר טוב עכשיו "באמת?" שאלתי אותו בתקווה "לא" הוא אמר תוך כדי גיחוך וטרק את הדלת דפקתי לו אצבע שלישית מהצד השני של הדלת חרא על החיים אמרתי והתיישבתי שוב על המיטה נרדמתי כי תכלס כבר איזה 5 לפנות בוקר והאמת שבתור מישהי שנחטפה ישנתי טוב ממש לא הבנתי למה אני לא מתחילה לבכות או להכנס לדיכאון אבל פשוט לא הייתי מודכאת.
קמתי מתי שהוא כי לא היה לי שעון והרגשתי די מסריחה, אבל זין על המאפיונרים האלה לא הביאו לי כולם בשביל לנקות את עצמי.
אחרי כמה שעות של שיעמום עמוק ורעב הדלת נפתחה וזה לא היה אותו בחור הוא היה נראה צעיר ממנו "עוד חצי שעה את תקבלי מגש עם אוכל" הוא אמר הסתכלתי עליו הוא היה נראה בן גילי "בן כמה אתה?" שאלתי אותו כלא מבינה איך לילד פאקינג בגיל שלי יכול להיות פסיכופט "את לא זאת ששואלת פה שאלות" הוא אמר לי וובחן אותי ואני לא אשקר שזה לא ציער אותי לדעת שאני ניראת כמו צרותיי כי הוא ללא ספק היה מושך "בת כמה?" הוא שאל אותי "בת 80" אמרתי לו הוא הסתכל עליי בעצבים "לא נראה לי הבנת לאיפה נכנסת" הוא אמר לי בכעס והוציא אקדח מהמכנסיים שלו התקרב אליי ותקע לי אותו בראש "במקרה שלא שמת לב כרגע בקליק אחד אני מסוגל להרוג אותך" הוא אמר חי בטון מפחיד ורעדתי פתאום נפל בי הפחד עצמתי את העיניים כדי לעצור את הדמעות "פתאום את כבר לא הגיבורה שהיית" הוא אמר לי בזלזול ויצא מהחדר התחלתי לבכות אני לא רוצה למות ואני לא רוצה להיות בדיכאון כי אני שבויה אני רוצה הביתה קרוב לחברות שלי ולאבא שלי לא להיות תקוע בחדר חשוך ומסריח.
התיישבתי על המיטה ובהיתי בנקודה שהייתה בקיר לא יודעת כמה זמן בהיתי אבל בהיתי עד שנפתח הדלת ונכנס שומר למה הם כל פעם מחליפים בן אדם "קחי" הוא אמר והושיט לי מגש עם אוכל "תודה" אמרתי לו בעצב.
הוא יצא מהחדר וטרק את הדלת תהיתי לעצמי אם הוא נעל אותה כי זה לא היה נראה או נשמע אז חשבתי לעצמי שאני אוכל כדי שיעבור מספיק זמן בשביל שהוא יתרחק ואז אבדוק אכלתי ולומר שהאוכל היה טעים זה שקר אבל הייתי רעבה וזה לפחות השביע אותי התקדמתי לכיוון הדלת וניסיתי לפתוח אותה ובחיי אלוקים היה במצב רוח טוב כי היא הייתה פתוחה ככה לרווחה הצצתי עם הראש לבחוץ לבדוק שאין אנשים בהולך ושב אבל האמת שזה היה נראה די ריק עליתי במדרגות בשקט בשקט והתקדמתי במסדרון ואז ראיתי את השתיים שנכנסו לי לחדר וישר התחבאתי מאחוריי הקיר "אבא שלה הבחורה חזר אליך?" הוא שאל אותו. הם מדברים עליי נכון? "לא מסכנה מחכה פה עינויים בזמן שאבא שלה לוקח את הזמן" התחילו לרדת לי דמעות עינויים מה עשיתי? "יש לה ביצים יותר ממך" אחד מהם אמר לשני ופתאום הם היו נשמעים קצת אנושיים "יא זין לפחות לי יש" הוא אמר לו ושתיהם צחקו, יש להם בתוכניות לזוז שאני אוכל להתקדם כבר אחרי כמה דקות היה נשמע שהם התקדמו לכיוון השני הצצתי עם הראש והם בהחלט התרחקו פתחתי את בדלת ויצאתי מהבית התקדמתי לכיוון השער ואחד המאבטחים או השומרים תפס אותי מאוחריי הידיים שלי "חשבת שתצליחי להתחמק, טיפשה" הוא אמר לי וקידם אותי עוד פעם לכיוון האחוזה ושם שתי האחים חיכו לי הם דחפו אותי לחדר שלי והאח הגדול מבניהם נכנס לבפנים "אנחנו מזהירים אותך אנחנו לא מגלים סובלנות גבוהה" אמר לי בגובה העיניים "אז אני מניחה שזה המכנה המשותף שישחרר אותי" אמרתי לו והסתכלתי אליו ישר לתוך העיניים, העיניים שלו רשפו מכעס. והתחלתי לתהות אם זה לא היה טעות לומר את זה. "שמישהו יקשור אותה" הוא אמר "אבל אדון ליאו אמרת שהיא לא חטופה" אחד השומרים אמר בפחד "לא מעניין אותי מה אמרתי תביא לי את זה לפה מיד" הוא אמר לו כיאלו הוא עוד דוקר "מצחיק עליך הדמות המייאמת" האח הקטן יותר אמר כשהשומרים יצאו שמעתי אותם מדברים בניהם באיטלקית שוב וניחשתי שלקטן יותר קוראים לאון כי אמר את בשם הזה די הרבה פעמים כשהשומר הגיע הוא עם שלשלאות לא שמחתי במיוחד התקרבתי לראש המיטה כמה שאפשר "עכשיו את מפחדת" הוא אמר לי בחיוך מרושע ואזק את שתי הידיים שלי לסורגים של המיטה הדבר היחיד שעבר לי בראש זה בן זונה במשך כמה זמן אני מסריחה ומגעילה ובא לי כבר להתקלח בא לי לאכול בא לי בגדים חדשים ונקיים "נראה לי שתתנהגי יותר כמו כלבה טובה נכון?" הוא שאל אותי והרים לי את הראש תוך כדי שהוא מועך לי את לחיים התעלמתי ממנו לא רציתי לענות לו "תעני לי כשאני מדבר איתך" הוא אמר "כ..כן" מלמלתי "יפה כלבה טובה" בן זונה מי אתה שתקרא לי כלבה כמובן שאמרתי את בראש שלי כי אני לא דוגלת בלרצות למצוא את עצמי עם כדור בראש.
הם שתיהן יצאו מהחדר ואני יכולה להישבע ששמעתי אותם מצחקקים וזה פאקינג לא מצחיק