נ.מ. דפנה
אני חוזרת הביתה ומקבלת הודעה :
סליחה על מה שקרה היום
זאת הייתה טליה אין לי עצבים אז לא עניתי לאחר שתי דק'
"הלו" "שלום" אמר מישהו בטלפון "היי מי זה?" "לא מזהה?" אמר האיש שוב "נו מי זה!?" שאלתי בעצבים "חחחחחחחחחח את עדיין לא מזהה אה? אוקיי אני אתן לך 3 רמזים הראשון אני משפחה של שושן בוכריץ והשנ-" "נו מה אתה רוצה נווה?" נאנחתי "יפה על הראשון ניחשת רציתי לבקש סליחה על השנה האחרונה" "שיגיע כיפור תבקש סליחה ביי" "רגע אב-" ניתקתי
נ.מ. נווה
היא פאקינג ניתקה לי אני בשוק אז אני אחכה שכיפור יגיע אולי
כעבור חודש (כיפור 2024)
"אוריה תמיר אליאב כולכם אנחנו הולכים לבית כנסת אז אם דפנה שם לא להיבהל" "למה להיבהל נעשה שמח לא?" "צודק תמיר"
אנחנו מגיעים למדרגות של הבית כנסת ושומעים את דפנה "היא כאן" צחקתי "נווה צא מהשיח ילד שיחים תניןןןןןןןןןןןן אוריהההההה פרץץץץ אביאור השמןןןן אורן בלי המוחחחחחח יהונתן רץ כמו בתתתתתת שמישהו יצא מהשיחחחחח" "חחחחח דעי דפנה ישמעו אותנו ובסוף הוא באמת יהיה פה" אמרו דפנה ובת דודה שלה "לפחות בת דודה שלה חכמה" "כע צודק נווה" אמר אוריה "טוב אני הולכת להביא לאמא שלי את הספר את באה?" "לא אני אחכה לך פה" "סבבה" "זאת ההזדמנות שלנו" אמרתי "תתחבאו!" בת דודה שלה עברה ועלינו היא הייתה שם לבד
"חזרתי" אמרתי "יופיייייי" היא אמרה והסתובבה "נווה תן לי ללכת" "או היום זה לא יקרה" אמרתי ודחפתי אותה לכיוון הגן משחקים "אוווווו אבא שלי ירצח אותך אם תיקח אותי לשם" "צודקת" דחפתי אותה לכיוון למעלה במקום שאף אחד לא רואה "נווה דיי" היא אמרה "למה דיי?"
(בוקר יום כיפור 2024)
נ.מ. דפנה
אני מתעוררת הבנים על הרצפה יום כיפור איך שחכתי שהם מתארחים אצלנו עד צאת השבת שאחריי שמחת תורה אני שמה את המשקפיים מתלבשת מחוץ לחדר ויורדת לבית כנסת
"שלום לך" אמר
