Love over weight ❦ אהבה על המשקל

פרולוג

אשלי קליין

אני נכנסת לתוך ביתה ספר, כל המבטים מופנים אליי.

חלק מצביעים עליי וצוחקים.

חלק מתאפקים לא לעשות את זה.

חלק עומדים ומשמיעים קולות של פרה ופורצים בצחוק רועם.

אני אוחזת בידיי את הספרים והמחברות, מתכווצת כמה שיותר בדרכי לכיתה אבל מבינה שאני לא נעלמת. אני שמנה.

אני מתקדמת ומשתדלת ללכת במהירות לכיוון הכיתה.

בדרך אני רואה על כל הלוקרים והמסדרונות ברחבי בית הספר מודבקות תמונות שלי.

תמונות שלי כפרה.

תמונות שלי כחזיר.

דמעות מאיימות לפרוץ מעיניי ואני לא מסוגלת.

אני מרגישה כאב דוקר את ליבי.

אני עומדת מול דלת הכיתה, הילדים מסביב בוהים כאילו אני מוזרה.

אני פותחת את הדלת ומרגישה נוזל קר על כל גופי. חלב.

אני משתדלת לפתוח את עיניי ולא לפרוץ בדמעות.

כולם עומדים סביב וצוחקים, מצלמים.

"היי, פרה תסתכלי לפה." אומר בלונדיני אחד

החבר שלו עומד לצידו ומבקש שאעשה קולות של פרה.

אני מרגישה בתוך בועה, הכל מרגיש כל כך לאט.

גופי קפוא ואני לא מצליחה לזוז.

אבל כשאני מתעוררת אני מיד מסתובבת ורצה לכיוון השירותים.

אני נכנסת לתא ובוכה בלי סוף.