הערת הכותבת:
טובבב... בתור סטודנטית למדעי המחשב אין לי זמן לחיות. אבל בכל זאת רציתי להעלות את הספר הזה, הוא הבייבי החדש שלי, לא סיימתי לכתוב אבל אולי אתן תעודדו אותי ותעלו לי את המוטיבציה ואני סופסוף אמצא את ההמשך ;) בקשר לאזהרות טריגר, אציין שהוא קצת יותר 18+ מהספרים הקודמים שלי מבחינה מינית, וציון של הפרעות אכילה, תיקחו בחשבון האם זה מתאים לכן.
חשבתי להתחיל עם 'מטרות' כי אני ממש שמחה לראות כשקוראים ושזה לא רק נשאר לעצמי, אז בשביל הפרק הבא נתחיל בקטנה, 5 הצבעות ו10 תגובות?
קריאה נעימה, אוהבת כל אחד ואחת מכם❤️
נקודת מבט: גיבור
היום הייתה הפעם הראשונה שדיברתי איתו.
אוקיי, תתנו לי להתחיל מההתחלה: להיות מצונן זה אף פעם לא מגניב.
זה אולי למה אני לא חושב שאני מגניב, כן, אני אולי נראה מאיים עם החזות המרתיעה של העגילים (בואו נהיה כנים, בישראל מספיק עגיל בודד בגבה כדי שתתויג בתור עבריין נרקומן), אך בנוסף אליהם, יש את השיער המחומצן למחצה שמתחתיו מבצבצים שורשים של בלונד מלוכלך כך שבעין רגילה אולי אפשר לטעות להאמין שאלו גווני שמש אך האמת שזה תוצרת ידיה של חברתי הטובה נועם וערכת חמצון ביתית. והקעקועים ... הקעקועים שלרוב מוסתרים על ידי מכנס ארוך (את האחד בצוואר קשה לכסות, אני טוען שהוא לא מפחיד- זה לב אדום. אבל כולם בכל זאת לוקחים צעד לאחור למראהו). ואז אני דופק את האפצ׳י הילדותי שנשמע כמו דמות אנימה בפאקינג הנטאי וכולם צוחקים. ובכלל, בשילוב עם המטר-שבעים שלי (יש גבר שאין לו תסביך עם הגובה שלו? אם הוא נמוך והשלים עם זה, בדרך כלל הוא הופך את העניין הזה לחלק משמעותי באישיות שלו, המבוכה!).
אין פלא שחורף היא התקופה השנוא עלי בשנה, דצמבר ובחוץ משתוללת סופה, אבל הייתי עיקש ובחרתי לצאת לבית קפה, בכל זאת, תל אביבי טרי.
״שילכו להזדיין העגילים האלו״ אני אומר ומוציא חתיכת טישו מכיסי; מהיום בו עשיתי את הנזם יש לי הרגל להסתובב עם חתיכה, בהתחלה זה היה בשביל לנקות אותו בצורה מיטבית, אבל כעת זה פשוט הרגל ואני נהייתי בטוח שאני מצונן 24/7. וכן, יש מצב שכשאני ישן יש טישו מעוך בכף ידי. מיותר לציין שבניקוי השבועי בו אני מוזיז את המיטה ועושה שטיפה יסודית ביחידת דיור/חדר/מקלט, מגלה בפני הר כדורי טישו מגולגלים וזרוקים.
״לא, שאתה תלך לעזאזל״ בחורה גבוהה עם קוקו מתוח, אותה אחת שאמרה שהיא מזרזת וצריכה את הקפה 'עכשיו עכשיו' והעיניים שלה תקועות באייפון ההכי חדיש (אני מזהה על פי שהוא בגודל של השפתיים שלה, שמאיימות להתפוצץ), היא מגלגלת את עיניה אלי וזורקת את הקפה שלה בהפגנתיות, מתקרבת ליציאה, הטון התל-אביבי שלה לא חומק מעיניי, אני יכול ברגע לזהות מי חדש בעיר, כמוני, ומי מניאק, כמוהה. כיסיתי את האף! מה היא רוצה זאתי?, רגע, כיסיתי?
YOU ARE READING
הבחור הזה הוא כאוס -BXB
Romanceדניאל, או בשמו המוכר 'גיבור' עובר לתל אביב מתוך אמונה שאהבה היא המצאה גרועה הגוררת לאכזבה בטוחה, ושאין סיכוי שהוא ייפול בפח הזה, שוב. אבל אז הוא פוגש את עמירן - בחור אחראי, בעל עסק, מסודר בחיים בעל שאיפות ובעצם... ההפך המוחלט מגיבור, שעובר ממיטה למי...
