"שמת לב שהוא לא מפסיק לבהות בך?" שאלה ניקול תוך כדי לגימת שוט קולנית.
"תפסיקי כבר לשתות, איך נחזור לבית אחר כך איךך??" צעקתי עליה בשיכרות.
אבל זה לא היה נחוץ, יכולת השתייה שלה פשוט מטורפת, היא מסוגלת לרוקן חבית יין ולהישאר פשוט היא, במצב הרגיל שלה.
"נו, אני רצינית אן תסתכלי לשם." ניקול אחזה בפני וכיוונה אותם לעבר הבחור ההוא, במטושטש קלטתי דמות מחזיקה כוסית בידה ונשענת על הקיר מולי, בוהה בי, אין ספק שמי שזה לא יהיה פשוט עומד ומסתכל עלי.
"מסכן, אין לו חברים." נענעתי את ראשי בעצב.
"הוא שווה ברמות." היא עדכנה.
"אז הוא כנראה מסתכל עלייך מותק."
ניקול משכה בכתפיה ובאותו רגע בחור בלונדיני תפס אותה במותניה. "אלכס!" היא קראה בהתרגשות, ניקול הסתובבה אליו והחלה להתנשק איתו, זה היה דוחה ללא כל ספק.
ואני בכלל חשבתי שהיא בזוגיות עם ראיין, ככה לפחות היה המצב לפני שבוע.. למרות שאני כבר לא עוקבת, אני זוכרת בבירור רק חמישה, אולי מפני שהיא החזיקה עם כל אחד מהם במשך שבוע לפחות. ראיין, סטפן, שון, ליאו והאן וי לי.
האן וי לי היה בחור נחמד, קוראני חמוד ותמים, תמים מידי אפילו, תמים עד כדי כך שהיא בגדה בו במשך תקופה וסיפרה לו שהבחור שהיא ישנה אצלו לפעמים הוא אחיה האומלל שחי לבדו.
"ניקול אם את שוב עוזבת אותי לטובת הבויפרנד שלך, אני ואת לא יוצאות יותר למועדנים ביחד שמעת??" היה נדמה לי שצרחתי אבל המוזיקה הדי רועשת סביבי כנראה חסמה את הקול שלי מלהתקדם לעבר אוזניה המזורגגות של ניקול.
לעזאזל איתה.
ולמה האדיוט ההוא עדיין בוהה לכיווני, ניקול כבר לא כאן.
בלי לחשוב פעמיים התחלתי להתקדם לכיוונו עד שעמדתי משהו כמו חצי מטר מולו, הוא נראה מופתע.
והוא נראה חתיך, לא, חתיך זאת לא מילה, הוא נראה אלוהי, הבחור היה גבוה והוא נראה שרירי ומושך כל כך, שיערו השחור גלש על עיניו ברישול , ועיניו, וואו העיניים שלו מהפנטות, לא הצלחתי להסיר את עיני מהן.
הן היו ארוכות רחבות וחודרות, חודרות עד כדי תחושת אי נוחות. צבעם היה ירוק עז כמו דשא אך זה לא היה ירוק רגיל, זה היה צבע מיוחד כל כך שאי אפשר להסבירו במילים, זה נראה כאילו הילה יוצאת מתוך ארובות עיניו, כאילו קרן שמש מאירה לתוכן ויוצרת תעתועי ראייה של סגול בוהק באישוניו.
"תפסיק להסתכל עלי." דרשתי .
אוקיי, הבחנתי ביופי שלו, הבנתי שהוא מעוניין בניקול שבהחלט ניתן להכתירה לבחורה הכי יפה במועדון הזה, אבל רציתי תשומת לב ממנו, רציתי שהוא יסתכל עלי וידבר איתי, איתי לא איתה, עלי לא עליה.
"העיניים שלי יסתכלו לאיפה שמתחשק להם." הוא הגיב בקול קשה.
לעזאזל איתו.
"איך קוראים לך?" שאלתי שלא ממין העניין.
"אז את סתם בחורה רגילה שמנסה להתחיל איתי?"
"אני לא מתחילה איתך דפוק אחד! רק רציתי לדעת את השם, מה לא בסדר עם אנשים לאחרונה?, אפילו לשאול לשם של מישהו זאת בעיה? תראו אותוו, מתנשא עלי עם השיער המגוחך שלו."
הוא הביט בי בעיניים בוחנות, ולא טרח לענות.
"את שיכורה פשוט תסתמי, כן פשוט תסתמי, תסתמי.. תסתמיי..." זימזמתי לעצמי כשקלטתי את ההתפרצות המטומטמת שלי.
ועכשיו אני גם מדברת לעצמי, ממש מרשים.
"לא, תמשיכי לדבר.." הוא הרכין מעט את ראשו לכיווני כדי להיות בגובה עיני.
"נראה שאת כועסת, אז פשוט תוציאי את הכעס הזה עלי ותגמרי עם זה." הוא לחש בשלווה.
פאק. זה נראה שאני מוציאה את הזעם שלי עליו?
YOU ARE READING
לטבוע בעיניים שלך
Paranormal*זה סיפור חדש ואני באמת מאוד אשמח אם תקראו* "אנג'ל..כמה אירוני" הוא מלמל. "מ.. מה?" גימגמתי. "השם המקסים שלך." "מה יש לך? אתה מטורף נכון?" "תסתכלי עלי.." הוא דרש. "לדעתי את זאת שמטורפת." הסתכלתי עליו בחוסר הבנה. ואז, פתאום, פתאום הוא נעלם, התאדה מול...
