אוזי ישבה בחדר שלה, לא מצליחה להפסיק לחשוב על מה שקרה. בגיל 13 היא גילתה שהיא אווטאר. זה היה הרגע שקרע את עולמה: היא לא הייתה רק בת למשפחת מלוכה, לא רק נסיכה. היא הייתה נושאת את כוחות האוויר, מים, אדמה ואש. התפקיד הזה, שנראה כל כך רחוק ממנה, היה שלה.
אבל לא היה לה זמן להתרגל לזה. היא הייתה צריכה ללמוד, להילחם, לצמוח. היא ידעה שהדרך שלה מתחילה בכך שתלמד לשלוט בכוחות האוויר, השלב הראשון בלימוד היסודות.
היא קמה מהכיסא ופסעה לעבר החלון. השמש הצהובה כבר ירדה, והשמיים היו צבועים בגוונים של כתום ואדום. העולם נראה רחוק, כמו משהו שהיה מעבר להישג ידה.
היא חשבה על הדברים שצוקו אמר לה כשהם נפגשו קודם. הוא תמיד היה שם בשביל אוזי, מאז שהייתה ילדה קטנה. עכשיו, הוא היה חלק חשוב במסע שלה.
היא החליטה שהיא לא מחכה יותר. אם היא רוצה לשלוט בכוחות שלה, היא צריכה להתחיל עכשיו. היא יצאה מהחדר וירדה למטה, אל החצר המלכותית.
שם, תחת עץ זקן ועתיק, עמד מורה שהיא לא ציפתה לפגוש – רובו, כשף האוויר המומחה. הוא היה אחד משני המורים שבחרו עבור אוזי ללמוד את יסוד האוויר.
רובו היה גבוה, וגופו היה מכוסה בקעקועים של חצים. הוא חייך אליה בחום, כאילו ידע בדיוק למה היא הגיעה. "את מוכנה להתחיל?" הוא שאל.
"כן," ענתה אוזי בקול איתן, אך בליבה היה פחד. זו הייתה התחלה חדשה, וזה היה מרגיש כמו אתגר שהיא לא הייתה מוכנה אליו.
הוא הושיט לה גלימה מבד רך, ושם את ידו על הכתף שלה. "זה לא יהיה קל, אוזי. כשפות אוויר דורשות הרבה יותר מהשכלה טכנית – זה דורש שליטה עצמית, הרפיה ויכולת לחבר את הגוף והנפש."
אוזי הסתכלה עליו, עיניה מבריק בעוז. "אני מוכנה. אני חייבת לעשות את זה."
הוא חייך. "אז נתחיל."
בהתחלה, היא לא הצליחה לזוז כפי שציפתה. כשפות האוויר לא היו כמו כוחות האש שהייתה רגילה אליהם. היא ניסתה להפעיל את הכוח, אך כל מה שקרה היה רוח קלה שהתפזרה סביבה.
היא התחילה מחדש, מתרכזת בנשימתה, כמו שראה אותה רובו עושה, כל כך מרוכז במיקוד פנימי שגרם לכל התנועה לזרום בקלות. אחרי מספר ניסיונות כושלים, הוציאה אוזי לבסוף רוח חזקה יחסית ממנה, כמעט כזו שבאמת יכולה להעיף אבן קלה.
היא לא יכלה שלא לחייך. "הצלחתי," אמרה בקול חנוק. "הצלחתי..."
רובו לא חייך. הוא היה רציני, אבל אוזי ידעה שהוא מרוצה ממנה. "אתה חייבת להמשיך לעבודה קשה. רק כך תוכל להיות מוכנה ללמוד את יתר היסודות."
היא הנהנה, עדיין מתנשפת מעייפות. אבל משהו בבפנים שלה השתנה. היא לא רק התחילה ללמוד את היסוד שלה – היא כבר לא הייתה רק הילדה שבורחת.
היא הייתה אווטאר.
היא הביטה לעבר השמש השוקעת, הרגישה את הרוח בשערה, ולא הרגישה יותר את הלחץ של ההתחלה. הדרך אולי עוד ארוכה, אבל סוף סוף היא קיבלה את הצעד הראשון.
---
YOU ARE READING
שליטת האש הבאה
Paranormalהסיפור הזה מבוסס על עולם ויזואלי דמוי-אווטאר, אך הדמויות והעלילה הן יצירה מקורית שלי. כל הזכויות על הדמויות והעולם המקורי שייכות ליוצרי אווטאר. בגלל שעוד שנה בערך יוצאת סדרה חדשה של אווטאר, אז אני החלטתי קצת ללכת קדימה לאווטאר כשפית האש, אני אכתוב פ...
