היום היה חמים ויבש, והצוות בילה את רוב הזמן בניסיונות לשפר את כישוריהם. אבל היום היה שונה. אחרי כמה ימים של אימונים, טאו הציע לאוזי את האתגר שהייתה מחכה לו – קרב.
"הגיע הזמן לבדוק איך את באמת שולטת בכשפות האדמה," אמר טאו, מתייצב מול אוזי עם חיוך על פניו. "הקרב הזה יראה לנו מה למדת."
הם התייצבו מול זה בזה, כל אחד מוכן לעימות. אוזי לא ידעה אם היא באמת מוכנה, אבל היא הייתה מוכנה להתמודד עם האתגר הזה. טאו לא היה רק מורה, הוא גם היה יריב חזק, אחד ממוריו של אאונג, ואוזי לא התכוונה להקל עליו.
"אני לא אתן לך לנצח בקלות," אוזי אמרה, עיניה מצומצמות וממוקדות.
"טוב," טאו השיב, והצעד הראשון היה הצעד שלה. הוא לא היסס ויידה את ידו כלפי האדמה, שולף ממנה סלעים גדולים שלמדם להניע. סלעים היו מגיבים בקפיצה מהירה אל האוויר ויוצרים חומת הגנה מול אוזי.
אוזי חשה את הלחץ במבטה. עם כל מה שלמדה, היא ידעה שהיא לא יכולה להימנע מהמאבק. עם תנועת יד רחבה, היא הובילה את אדמת הקרקע אל עצמו, שואפת לגרום לסלעים להתרסק לנגד עיניהם.
החוטים שבין הטבע שלה והאדמה היו דקים, כמעט לא נראים. היא לא כל כך התחברה עם ההגנה כמו שטאו עשה, אבל היא ניסתה לא להילחם באדמה ולהפוך אותה לנכונה עבורה.
הקרב לא היה רק פיזי. היה מדובר בקרב פסיכולוגי, קרב שבו אוזי חיפשה את המקום שבו היא תוכל לשלוט בכל התנועות שלה. טאו הבחין בכך. הוא ידע שהיא לא מנצלת את הכוח שלה במלואו, אז הוא לא החמיץ הזדמנות לנצל את זה.
הוא איים עליה עם עוד כמה מתקפות חזקות, כל אחת מהן יותר מחרידה מקודמתה. אבל אוזי לא נסוגה. היא לא הרגישה שעדיין יש לה מספיק ניסיון, אבל היא ידעה שהיא לא לבד.
"טאו," היא צעקה כשכוחות האדמה החלו לנוע בכיוון לא צפוי, "אני יכולה לעשות את זה!"
היא לא ציפתה, אבל כשהיא שלחה את הידיים כלפי מטה, משהו השתנה. אדמת הקרקע החלה לרעוד, ואז, לפתע, סלע גדול התרומם מהאדמה ונהדף לעבר טאו, בצורה חדה ומהירה. הוא לא הספיק להגיב.
הסלע התנגש בגופו של טאו, והוא נעצר. היה ברור שהקרב היה צמוד. אוזי ניצחה – אך לא בקלות.
"כל הכבוד," טאו אמר כשהתעורר מהמכה. "ההתקפה שלך הייתה בלתי צפויה."
אוזי חייכה, אף שהיא עדיין הרגישה את הלחץ בגוף שלה. "אני לא יכולה להירגע," היא אמרה, מנסה לנשום ולהפוך את זה להרגל.
טאו נעמד וצחק. "לא רע בכלל. אם אני הייתי מרוכז יותר, הייתי מנצח את הקרב. אבל אני שמח לראות עד כמה התקדם את."
"אני צריכה ללמוד יותר," אוזי הוסיפה, מביטה בו בחשיבה.
"עוד הרבה ללמוד," טאו השיב. "אבל זה היה צעד גדול."
החבורה כולה התכנסה סביבם, והם מחאו כפיים לאוזי על הצלחתה. גם סוקה, שבדרך כלל לא התלהב מהקרבות, לא יכול היה להימנע מלשאול: "זה היה מרשים, אוזי. תמשיכי ככה, ותהיי מסוכנת מאוד."
"נראה לי שהבאתי הרבה כבוד למשפחת בייפונג," אוזי אמרה בחיוך, ונראה היה שהיא גם מרגישה את ההצלחה שלה. "אבל עדיין יש לי הרבה ללמוד."
YOU ARE READING
שליטת האש הבאה
Paranormalהסיפור הזה מבוסס על עולם ויזואלי דמוי-אווטאר, אך הדמויות והעלילה הן יצירה מקורית שלי. כל הזכויות על הדמויות והעולם המקורי שייכות ליוצרי אווטאר. בגלל שעוד שנה בערך יוצאת סדרה חדשה של אווטאר, אז אני החלטתי קצת ללכת קדימה לאווטאר כשפית האש, אני אכתוב פ...
