הם למדו את המסורת של המשפחות שלהם. כל אזרח תמים שהתגורר באחד השטחים של המשפחה היה רשום במערכת של האזרחים וכדומה. כולם היו רשומים שם. כל פעם שנולד ילד חדש דבר ראשון שההורים היו צריכים לעשות זה לא להחזיק אותו או לראות אותו הם היו צריכים לעשות השבעה. השבעה שהם נשבעים שהם יעבדו וישלטו על ידי אותה המשפחה ושהילד הנולד יהיה מסור ומלומד לאותה משפחה. אם איזה שהוא אזרח תמים יעבור או התנגד לחוקים הנוקשים גורלו מר. בהתחלה חשבו שזה צחוק ולא צייטו לחוקים המזעזעים שקבעו המשפחות אז בשביל להראות שהם רציניים הם הוציאו להורג את אותם המתנגדים בלי שום זכות מילה או משפט. כל האזרחים מאז חיו בפחד לעבור על החוקים וציטו לחוקים.
כשהילדים היו הולכים לבית ספר מי שלא היה מגיע היה מוחרם לכמה ימים שהמנהל חסר הרגשות החליט. שלא תבינו לא נכון יש לו רגשות פשוט המשפחה אסרה עליו להביא אותם בקשר לילדים או שיוציאו אותו להורג בלי שום היסוס.
החרמה זה לא סתם עונש. זה היה קשה ביותר הילדים היו כלואים ואם מישהו היה מדבר הוא היה נשלח לחדר הנענשים. היו מרביצים לו ומרעיבים אותו אבל אף אחד לא היה מספיק טיפש בשביל לעמוד על עמדתו ולהכנס לשם. העולם היה אפור ועצוב. אז מה יקרה להם למשפחות, לאזרחים? האם זה יהיה חייהם המרים או שמישהו יציל אותם מהכלא הזה שנקרא יריבות ועונשים. ואולי סוף סוף הם היו, חופשיים?
אז פרולוג... זה הסיפור הראשון שאני עושה שהוא לא על מפורסמים מקווה שתאהבו.
YOU ARE READING
rivalry & love
Romanceפעם לפני הרבה מאוד זמן שלטו שתי משפחות יריבות ששנאו אחד את השני שהיו מוכנים לדברים הכי נוראים שכל אחד היה יכול לדמיין... בעולם היה קו שחצה את שני הצדדים ושם הם בנו חומה גדולה וחזקה כי הם לא רצו לראות את אחד השני. וכך היה, הם חיו להם האושר אם המשפחות...
