Children Direction

Part 2

לואי התעורר מקפיצות במיטה ויבבות בכי. הוא גנח בכעס, מסתובב אל עבר הבת שלו, דניאל שלא הפסיקה לקפוץ על המיטה ולצעוק "אבא תתעורר."

הוא התיישב על המיטה, מושך אותה מהמותניים ככה שהיא נופלת עליו כשהיא צוחקת.

"למה את מפריעה לאבא שלך לישון?" הוא הביט בה במבט ישנוני. היא צחקה שוב, מניחה את הראש שלה על הבטן של אבא שלה.

"נואל מציקה לאמא." היא אמרה בקול מתוק, גורמת ללואי לצחוק גם כן ולהפוך אותם על המיטה.

"אף פעם לא מעירים את אבא מהשינה בגלל דבר כזה," הוא המשיך לדבר לעצמו בגוף שלישי. "ובטח שלא קופצים לו על המיטה." דניאל הרימה את גבותיה כשהיא מחייכת.

"אבל זה כיף לקפוץ לאבא על המיטה." לואי הניד בראשו, מניף לעברה אצבע מאשימה.

"את צריכה להיענש." דניאל פערה את פיה ולפני שהספיקה לומר משהו, לואי התחיל לדגדג אותה בבטן. היא צחקה בקול רם, מתפתלת מעט במיטה ומבקשת מאבא שלה להפסיק. לואי חייך רק מהצחוק שלה, והוסיף שהיא צריכה לשאת בתוצאות.

כשדניאל כבר החלה לבכות מהדגדוגים, דלת החדר נפתחה ושם נראו אליסון, אישתו של לואי ונואל שמוחזקת בידיה כשהיא עדיין מייבבת בבכי.

"הו נהדר, במקום לשים אותן בגן אתה משחק עם דניאל." היא רטנה בטון גבוה, מבעד לבכי של נואל. לואי התיישב זקוף, עוזב את הבטן של דניאל במנוחה.

"דניאל התחילה." אליסון גלגלה את עיניה, מורידה את נואל מהידיים שלה והיא רצה אל המיטה ברגע שלואי קורא לה לבוא. לואי פתח את ידיו לרווחה, נותן לה להיכנס לחיבוק איתו.

"מה קרה קטנה? התגעגעת אליי?" נואל משכה באפה בעוד שדניאל נראתה כועסת.

"אני רוצה ללכת לגן שעשועים אבל אמא לא מסכימה." לואי הפנה את מבטו לאליסון שמשכה בכתפיה בחוסר כוחות.

"אני לא יכולה לקחת אותה." הוא חייך בשובבות.

"למה לא?" הוא שאל בהרמת גבה. אליסון שילבה את ידיה ונשענה על דלפק הדלת.

"כי מישהו הבטיח לדניאל ששנינו ניקח אותה למסיבת יום הולדת של חברה שלה מהגן." לואי פער את עיניו, מניח את ידו על פניו וממלמל "לעזאזל." כשהוא נזכר בכך.

"שכחתי מזה לגמרי." הוא הסתכל על דניאל ששילבה את ידיה בכעס. "נלך מחר לגן שעשועים אוקיי?" הוא פנה אל נואל, מלטף אותה כדי שתירגע אך היא שוב התחילה לבכות.

לואי הביט באליסון בחוסר אונים, שלעומתו צחקה מכך והודיע לו רק עם שפתיה, "בעיה שלך". היא יצאה מהחדר מיד לאחר מכן, מותירה אותו לפתור את זה לבד.

"אולי רק אמא תבוא איתך למסיבה ואני אלך עם נואל לגן שעשועים?" דניאל מיד הביטה בו.

"לא! אתה הבטחת שנלך כולנו ביחד." לואי הסתכל על שתיהן במבט עצוב, לא יודע בדיוק מה לעשות או לומר.

לבסוף הוא קרא בשמה של נואל, והיא כמעט מיד השתתקה. "נלך למסיבה של חברה של דניאל ומשמה לגן שעשועים, טוב?" נואל משכה בכתפיה ועמדה לבכות שוב אבל לואי עצר אותה.

"בסדר, בסדר. אני אקנה לך גם צעצוע בדרך." הדמעות עדיין עמדו בעיניים שלה, אז לואי משך מעט באפה והודיע לה שלקח לה את האף, רק כדי לרכך אותה קצת. היא מחתה את הדמעות וכיווצה את גבותיה, אומרת שזה לא נכון.

הם התווכחו במשך כמה דקות, עד שנואל נגעה באף שלה ואמרה שהוא במקום שהוא צריך להיות. לואי צחק ולאחר מכן אמר לה שיקנה לה צעצוע אחרי המסיבה. נואל הנהנה בחיוך חושף שיניים וצעקה שהולכים לגן שעשועים.

"ומה איתי?" דניאל שאלה, גורמת ללואי להסתובב. הוא נאנח ומלמל שגם לה בלית ברירה. שתיהן נראו מרוצות, קמות מהמיטה בקפיצה ורצות לספר לאמא.

לאחר שלואי התארגן, הוא ירד למטה אל עבר הסלון, שמה שלושת הבנות חיכו לו.

כשהם יצאו מהבית כשדניאל מוחזקת בידיו של לואי ונואל בידיה של אליסון, לואי רטן שהן רוצות צעצועים בדרך לשמה, ובנוסף ללכת לגן שעשועים ככה שהוא ידע מראש שהם יחזרו הביתה מאוחר.

אליסון צחקה. "אתה יודע מה יש לי להגיד לך על זה?" לואי נאנח, מהנהן בתסכול.

"בעיה שלך." לואי חזר אחריה, עושה פרצוף כשהוא מחקה את קולה של אליסון ובכך גורם לשתי הקטנות לצחוק.